כמו סכין בלב

זה כמו סכין לב, נעוצה עד הסוף.
מעולם לא חשבתי שזה יהיה כל כך כואב,
לנסות לשכוח.
זה היה טיפשי מצידי, לפתח רגשות,
לחשוב שיכול להיות שהכל ישתנה,
שלאנשים אכפת,
לראות את כולם ממשיכים הלאה ביחד,
ורק את עצמי נשארת מאחור,
לבדי.
זה כואב כמו סכין בלב,
שנעוצה עד הסוף,
ללא איש שישלוף אותה החוצה,
ללא איש שיחטא את המקום,
ולחשוב שפעם סמכתי עלייך, שתהיה שם לצידי,
בשבילי,
ולחשוב שפעם דיברנו על הכל,
ועכשיו זה רק מילים כתובות ותו לא,
ולחשוב שפעם היה מי שינחם את הדמעות,
ועכשיו כבר לא נותר דבר.
לא אוכל לתת לך לחזור, למרות רצוני העז,
הפעם הכל יישאר מאחור,
לא אוכל להרגיש כך שוב,
הכל יישכח,
כי זו היתה טעות מצידי לחשוב,
שלמישהו אכפת.