חיפושית במשקפיים

החיפושית אמרה לי לדמיין, אז צייתי.
חשבתי ובועות מופרחות מהראש, דרמטי.
גדול ואפור וקטן ושחור, חשבתי כמו גדולים.
או שאני תמים מדי, או שהם כבר אחרים.

חשבתי חזק כמו אגרוף, והיכיתי נמרצות.
שק חבטות או אנשים בחליפות, רעיונות.
מזוודה מלאה בכסף תמורת השראה.
כמו למכור נשמה, מזומן או המחאה.

עולם ככולם כאחד, חיפושית ועלה מיוחד.
שלום וארץ בנויה מחלום, חופשי זה לבד.
בלי רכוש ובלי אמונה, בלי גבולות.
שרשרת של אנשים וכולם מערבולות.
אני חולם, ואני לא לבד, אז אני לא חופשי.
כמו כשמקיץ מהזיה אל רגע ממשי.

החיפושית הלכה לה הלאה, והתפסן צחק.
כל השדה שלו קוצים, שפיות מעלה אבק.
ואיך הוא אמר פעם, מופשט ומרשים.
כשהוא היה קטן הוא לא הבין את הרעיון.
והם לא הבינו בכלל את החיים.