הלב מתעקש עלייך -פרק 9

האגם די נחמד ממתחת למים, הכל מרוצף בחלוקי נחל יפים, יש צמחייה מיימית, יש דגים ולא רק דגי זהב.. דגים שאפילו לא ידעתי שהם קיימים, יש בקרקעית גם הרבה מטבעות ותכשיטים מזהב וגם כמה תמונות, רובן קרועות. ראיתי תמונה אחת קרועה בשחור לבן, מרחוק הגבר בתמונה נראה כמו ג'ייק אבל לפני שהספקתי להחליט אם זה הוא או לו ג'ייק משך אותי למעלה.
"את בסדר?!?! את היית שם די הרבה זמן"
"אה? מה?"
"את בסדר?"
"אה. כן…"
"מה קרה לך שם למטה..? את נראית כאילו ראית שד או רוח או לא יודע מה"
"אני…אני לא בטוחה מה ראיתי.."
"תספרי לי.. זה יעזור לך"
"אני… אני.. ראיתי ת.."
"בואו תעלו" קטע אותי המציל והעלה אותי על הסירה, כבר התחיל להחשיך ונהיה קריר. התחלתי לרעוד… הביאו לנו את הדברים שלנו ושלחו אותנו הביתה.
"קחי את הג'קט שלי"
"לא.. לא תודה"
"אבל את רועדת כמו לא נורמאלית."
"אני ב…ב..בסדר..ב…באמת.."
"כ..כ..כן..ש..ש…שמתי ל..ל..לב" הוא חיקה אותי
"עוד משהו.. אני לא סובלת שמחקים אותי"
"טוב.. אז מה אמרת שראית שם?"
"אה.. ראיתי..ת..תמונה ש…אני לא יודעת א..איך להסביר.."
"תסבירי כמו שיש."
"תמונה שבה.. רואים או..אותך.. או בן אדם שדו..דומה לך. אני לא..הספקתי..לראות בוודאות אבל מרחוק זה נראה.כ…כמוך בדיוק"
"אוקי… אבל את יודעת, מים והכל זה מטשטש. זה בטח סתם היה נדמה לך.."
"יש מצב.."
"טוב הגענו.. ההורים שלך לא יגידו כלום על זה שאת רטובה?"
"אני..אני אסביר להם מה קרה. ונקווה שהם יבינו."
"לילה טוב"
"לילה טוב" אמרתי חייכתי.
נכנסתי הביתה וההורים שלי התחילו לצעוק עליי..ואני כרגיל לא הקשבתי להם. עליתי למעלה החלפתי בגדים,יבשתי את השיער שלי ונכנסתי למיטה. הפעלתי את הטלויזיה והתכסתי. לפתע משהו פגע בחלון שלי…