הלב מתעקש עלייך -פרק 8

"מה את גנוב?! אנחנו עוד רוצים להגיע לאגם לא?" צעקתי עליו כששמתי לב שהוא התיישב בספסל.
"כמה זמן האגם נמצא שם?" שאל ג'ייק באדישות שעיצבנה אותי.
"אממ הרבה זמן למה?"
"אז עוד 20 דק' הוא גם יהיה שם..אל תדאגי" הוא חייך וסימן לי להתיישב לידו.
"לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא !"
"אם מוחמד לא יבוא אל ההר ההר יבוא אל מוחמד" אמר ומשך אותי לספסל. הוא חיבק אותי ווהרגשתי כאילו הוא לא רוצה לעזוב אותי.
"קראת לי כרגע מוחמד?!"
"יש ביטוי כזה.. את יודעת.."
"כן.. אבל היית יכול לשנות את זה ל- אם אמילי לא תבוא אל ההר וכו'."
"אל תתפסי לקטנות.. אני מבקש.. "
אכלנו את הגלידה וצחקנו כמו משוגעים.. בחיים לא חשבתי שאני אתחבר לבן אדם שאני בקושי מכירה במהירות כזו,שאחרי יומיים של הכרות בקושי אנחנו נשב,נצחק ושאני ארשה שישלמו עליי.
"טוב הולכים לאגם?" שאלתי כשהבנתי שיש לי עוד 3 לחזור הביתה.
"טוב נלך…"
כשהגענו לאגם הוא הסתכל מסביבו ולבסוף חשב על משהו ומשך אותי איתו. "מה..? לאן…?"
"הפתעה…"
"בגללך אני אתחיל לשנוא הפתעות!" ג'ייק לא אמר כלום וסתם חייך.
"כמה עולה להשכיר סירה?"
"50 שקל לשעה"
"מה סירה?" נכנסתי באמצע.
"אוקי.. משלמים עכשיו או אח"כ?"
"אח"כ אדוני"
"אנחנו ניקח את סירת הפדלים הצהובה בבקשה."
"אוקי.. תהנו אבל אנא ממכם השאירו את כל הפלאפונים,המפתחות וכל דברי חשמל שנמצאים ברשותכם כרגע"
הוא משך אותי וכמעט הפיל אותי לסירת הפדלים ההיא.
"אני אדווש את תהני"
"מה..ג'ייק.. רגע.. מה פספסתי?"
"כלום.. למה נראה לך שפספסת משהו?"
"כי.. אממ אבל.. אתה יודע.. באנו לראות את האגם לא תכננתי לדווש…"
"אמרתי לך.. את לא מדוושת!!! עכשיו תראי את הברווזים" הוא הצביע לכיוונו השני של האגם.
"וואי הם כאלה חמודים… באמת יפים… תראה אימא והברווזונים שלה."
"כן נכון..? תארי אותך ככה עם הילדים שלך."
"לא יהיו לי 1,2,3,4 לא יהיו לי 5 ילדים.. אני מקווה."
"כמה את רוצה? אני רוצה 3 בערך. "
"נראה לי ש-2 יספיקו…אולי גם 3."
"חחח איך הגענו לדבר על זה בכלל?"
"אתה התחלת.. עם הברוו..אעה!" הסירה שלנו התהפכה…