זאת אני פרק 8 -פשוט מפגר

"אלי?"
שמעתי קול מחוץ לדלת.
לא עניתי.
קול קטן של בכי יצא מפי.
הפסקתי לבכות בבת אחת.
"את בוכה?"
זה היה הקול של רוני.
"אני לא בוכה"
אמרתי וקולי רעד.
"תפתחי לי"
היא אמרה.
קמתי לאט ופתחתי את הדלת.
היא נכנסה וסגרה אותה.
"מה קרה?"
היא שאלה וחיבקה אותי.
כעבור חצי שעה:
אני ורוני יושבות בחדר שלי רואות סרט וצוחקות.
סיפרתי לה הכל.
"בא לך להביא לי מים?"
היא שאלה אותי.
חייכתי.
"חצופה!"
אמרתי וזרקתי עליה כרית.
היא עשתה פרצוף מתחנן.
"בסדר בסדר"
אמרתי נאנחת.
"יש!"
היא אמרה.
יצאתי מהחדר לאט , מפחדת להיתקל בדניאל.
אף אחד לא היה בסלון. החברים של דניאל הלכו.
הלכתי למטבח מהר ומזגתי לה מים בכוס זכוכית.
עליתי במדרגות מסתכלת אחורה.
"אה!!!!"
צעקתי כשראיתי את דניאל מולי.
הכוס נפלה לי מהיד, והמים נשפכו.
הכוס למזלי לא נשברה.
"מה את צועקת ??"
הוא שאל .
התעלמתי ממנו והסתובבתי הולכת להביא נייר.
נקודת מבט דניאל:
"מה את צועקת ??"
שאלתי אותה.
דניאל אתה פשוט מפגר.
היא התעלמה והלכה למטבח בחזרה, בטח כדי להביא נייר.
ירדתי במדרגות .
הרגל שלי החליקה והתגלגלתי במדרגות, נחבט בראשי.
זה כל כך כאב, כשהגעתי למטה העיניים שלי נעצמו.
פקחתי את עיניים, בחדר מוכר, זה החדר של אלינור.
הראש שלי כאב והייתה לי סחרחורת.
הרמתי את ראשי מעט.
"אל תרים את הראש"
שמעתי את קולה של אלינור והרגשתי את ידיה מניחות את ראשי בחזרה על המיטה.
"מה קרה לי?"
שאלתי אותה בקול חלש.
"נפלת במדרגות.."
היא אמרה.
"אה… נכון בגללך"
אמרתי לה מאשים אותה.
אתה מפגר אתה יודע? היא עוזרת לך ואתה מאשים אותה? מטומטם.
"בגללי? אתה זה שהבהלת אותי והמים נשפכו"
היא אמרה מתחילה להתעצבן.
"סליחה אני מצטער"
אמרתי.
"זה בסדר"
היא אמרה.
"טוב… כבר לילה אני צריכה ללכת"
היא אמרה מלטפת את ראשי ומעבירה בי צמרמורת.
"לילה טוב"
אמרתי.
"לילה טוב"
היא נישקה אותי על הלחי ויצאה מהחדר.
משאירה אותי קפוא בגלל אותה נשיקה קטנה על הלחי.