מזמור לאמי

מזמור לאמי

אני זוכר וילון לבן
וחיוכים, קריאות ופליאות,
בפעם הראשונה, ראיתיה
שידיה אליי מתקרבות.

אני גדלתי עם הזמן
והלכתי אל הים
נשמתי קצת אוויר,
היה שם חם.

נפרש לעיניי נוף יפה,
ראיתי על החול הזהוב
צדפים גדולים אדמדמים
אבל המים סחפו הכל
ואותם לא אראה לעולמים.

אבל אני רק רציתי
להגיע לקצה השני
שם מחייכת ומחכה לי אמי.

אני מתקרב ורואה קיר של זכוכית
ושובר הוא למיליון חתיכות-
כי את האהבה שלי לאמי,
אי אפשר לתאר אהבה כזאת.

רצתי אליה חיבקתי אותה
היא נשקה במצחי הרטוב
ואז אני טיילתי אתה ביחד
והלכנו על החול הצהוב.

אני גדלתי ועוד קצת גבהתי
ותמיד הלכה איתי אמי
וגם בחום וגם בקור-
היא אהבה אותי.

עיניה נצצו
והשמיים היו תכולים
השמש הפציעה
ונעו הגלים.

היא תמיד שם בשבילי
החיבוק שלה חם ואוהב
אני כותב לה דברים
מכל הלב-

אמא שלי…