lying in the snow – פרק 38 ♥

הוא יצא מהחדר,בעודי מתפרצת בבכי משחרר,בכי של אושר,אושר שלא הרגשתי אף לא פעם אחת בחיי.
התיישבתי על הכיסא,מוחא את דמעותיי ומחייכת חיוך רחב.
אני מוכנה למציאות חדשה.

~מהצד של שגב~
"שגב?"שמעתי את קולו של בראד,כשאני מסתובבת ורואה אותו עומד בפתח הדלת של חדרי.
"אני אחזור אלייך אוקי?"
"אין בעיה,נדבר אחרכך"הוא ענה לי
"ביי"אמרתי מנתקת את השיחה ומסתכלת על בראד.
"מי זה היה?"שאל וסגר את דלת החדר שלי.
"דניאל"עניתי והוא הנהן,משלב את ידיו ונאנח.
"זה יימשך עוד הרבה?"שאל
"מה יימשך עוד הרבה?"שאלתי
"היחס הזה שלך כלפיי"אמר ואני נאנחתי,קמה מהכיסא ומתיישבת על המיטה.
"אני לא יודעת מה להגיד לך"אמרתי והוא השפיל את מבטו.
"מה עוד אני יכול לעשות?עשיתי הכל"לחש ואני השפלתי את מבטי,יודעת שהוא צודק.אך משהו בי לא מאפשר לי להאמין בו,עדיין לא.
"את כל הזמן האמנת בי,כל הזמן הזה שהיינו ביחד את האמנת שאני אפרד ממנה,למה את לא מאמינה לי עכשיו?"שאל ואני הסתכלתי עליו.
"את יודעת בכלל מה זה עושה לי?אני מרגיש שכל מה שעשיתי היה לחינם.אני עזבתי אותה שגב,בשבילך.
היא בהריון ממני,אבל בכל זאת לקחתי את החיים שלי לידיים וסיכנתי הכל בשבילך.את יודעת שהכל היה יכול להיות אחרת,את יודעת שהיא הייתה יכולה לקחת את הילד שלי לקיבינימט ולא הייתי רואה אותו יותר.
אני ידעתי שתהיה כזאת אפשרות,אבל בכל זאת המשכתי להאמין שאולי הכל יהיה אחרת.אני סיכנתי את החיים שלי בשבילך,את העתיד שלי.
ואת יודעת מה?זה שעכשיו את עושה את זה,זה רק מראה לי שאת אפילו לא מעריכה את מה שעשיתי בשבילך,את מה שאני עדיין עושה בשבילך."אמר
"אתה יודע שזה לא נכון,אני מאוד מעריכה אותך על ז.."התחלתי לומר
"אם את כלכך מעריכה אותי,למה את יושבת כאן ומדברת איתו כשאני צריך אותך?כשלשם שינוי אני צריך שאת תהיי איתי ולא ההפך?אני תמיד פה כשאת זקוקה לי,גם אם אני אהיה בקצה השני של כדור הארץ אני אעשה הכל כדי להגיע עד אלייך ולהיות איתך.למה כשאני הכי זקוק לך את לא פה?בלי שום קשר לזוגיות,פעם היינו החברים הכי טובים.אנחנו עשינו הכל אחד בשביל השני.
את זוכרת את היום שאת כלכך השתכרת וכשקמת גילית שאת באמצע שום מקום?את זוכרת שנסעתי 5 שעות בשביל לקחת אותך?
את זוכרת את היום שאני הייתי בדייט כלכך נוראי והתקשרתי אלייך כדי שתבואי ותקחי אותי משם?את היית בכלל בקצה השני של המדינה ובכל זאת הגעת.
דברים כאלה עושים אנשים שאכפת להם אחד מהשני.אכפת לי ממך שגב,את יודעת שבכל רגע נתון אני אהיה כאן ואשמור עלייך ואעזור לך בכל מה שתצטרכי.
אולי זוגיות לא מתאימה לנו,אולי אנחנו פשוט צריכים להשאר החברים הכי טובים.
אבל אני מאבד אותך,אני לא רוצה את זה.
את מוכנה כבר להחליט מה את רוצה מהחיים שלך?לתת החלטה אחת ולתמיד.
את הולכת סחור וסחור,את חייבת להבין שהחיים עוברים כלכך מהר ואין לך זמן להתמהמה.
הגיע הזמן שגב,את חייבת להחליט"אמר ואני נשמתי עמוק,מנגבת את הדמעה שזלגה על הלחי שלי.
קמתי מהמיטה,הלב שלי דפק כמו שמעולם לא דפק,התבוננתי בגבר שנמצא מולי,הוא יפהפה.
התקרבתי אליו בצעדים קטנים,מרגישה בכל צעד עוד פרפר נוסף שמתרוצץ בבטני ולא מאפשר לי מנוחה.
"בראד.."לחשתי כמעט ללא קול,מלטפת את הלחי שלו כשהוא עוצם עיניים לרגע.
התקרבתי אליו עוד יותר,המצח שלו פוגש בשלי והשפתיים שלנו במרחק נגיעה.
שפתיי רפרפו על שפתיו,מרגישה את הכיס שלו רוטט.
התרחקתי ממנו לאט,כשהוא מוציא את הפלאפון מכיסו בלית ברירה ועונה לשיחה.
"הלו?"שאל מחייך אליי חיוך קטן,כשאני מחייכת אליו בחזרה.
"מה?"שאל המום וחיוכי ירד בין רגע.
"אוקי,אני מגיע"אמר וניתק את השיחה.
"בראד?מה קרה?"שאלתי בלחץ
"מוניקה,ירדו לה המים.היא עומדת ללדת"אמר ואני חייכתי חיוך רחב,מחבקת אותו בחוזקה.

~תגובות יתקבלו בברכה:)
שבת שלום<3~