והחיבור הזה שיש בניינו כיאלו העולם קטן עלינוו | פרק 5

-שי-
״ חחחחחח נו דיי ״ לא הפסקתי לצחוק שרז דיגדג אותי
עבר כבר שבועים מאז שפז ונטשה חברים ואני ורזי הפכנו ליהות ידידים ממש טובים.
״ אז אני עדין מכוער?״ הוא המשיך לדגדג אותי
״ סוג של״ צחקקתי כזה
״טוב בסדר אתה נחמד +״ אמרתי והוא המשיך לדגדג אותיי ובאיזה שלב כלשהו שנינו נפלנו לרצפה
וזה הגיע למצב שהוא היה מעליי
הסתכלנו אחד על השני מספר שניות ואז הוא התחיל לנשק אותי אבל לא סתם לנשק אותי – לנשק צרפתית ובתור מישהי שלא התנשקה בחיים זה היה מביך! מאוד מביך!
״ רז שניה אני צריכה לקום״ אמרתי אחרי מספר שניות שהתנשקנו
״אני מצטער..״ הוא שבר תשקט לאחר כמה דקות דוממות שישבנו בלי להוציא מילה ״לא הייתי צריך לעשות את זה״ הוא הסתכל עלי במבט מלא אשמה
״ זה בסדר.. לא האמנתי שתעשה את זה״ אמרתי בשקט
״חשבתי שאת מרגישה כמוני.. כנראה שטעיתי״ הוא קם
״כמ… כמוך?״ הבטתי אליו בשאלה, לא הבנתי למה הוא מתכוון
״ אני אוהב אותך ״ הוא אמר לאחר כמה שניות
״ תעשה לי טובה״ גיחכתי, לא היתה לי ששום כוונה לתת לעוד מישהו תרשות לפגוע בי
״ למה שאני ישקר לך?״ הוא הביט בי בתמיהה
״אולי כי אתה אומר אתזה לכולן?״ אמרתי בטון קצת עצבני
״ אבל את זה לא כולן״ הוא חזר להתיישב על המיטה וליטף את פניי
״אתה יודע מה? בוא נזרום איתך, למה אתה רוצה מישהי כמוני שיש לך עוד מיליון בנות יותר רזות ויותר יפות..״
״ כי לך יש מה שלהם אין..״ הוא אמר ברוך
״מה?״
״את הלב שליי״ הוא אמר בשקט
״ אני לא רוצה להיפגע.. נפגעתי יותר מידיי״ הסברתי לו בשקט
״ את לא תיפגעי ״ הוא חיבק אותי
״ אם תרגיש משהו למישהי אחרת תגיד לי טוב?״ שאלתי
״ טוב״ הוא חייך ונישק את ראשי

-עוז-
״הלו״ עניתי לטלפוןן שהעיר אותי משינה ואוו איזה כאב ראש.. מה אני עושה פה זה בכלל לא החדר שלי הסתכלתי לימיני וראיתי בחורה ישנה..
״עוזזז איפה אתההה?״ רן צרח עלייי מהפלאפון
״איפשהו״ התחכמתיי
״ במקרה האיפשהו הזה בבית? ״ הוא קיוה
״כמעט אבל בערך* ״ אמרתי בקול משועשע ותוך כדי התלבשתי
״ אתה רציני מתישהו?״ הוא שאל ומהטלפון שמעתי שהוא מרים גבה
״מתישהו ״ גיחכתי
״אין לי זמן וכוח להתפלצפות שלך, ובגלל שרק אתה ועדן יכוליים לשכנע את אחותך העקשנית אני צריך אותך״ הוא אמר מיואש
תמיד שהוא צריך ממני משהו הוא מתקשר איזה נצלן הוא גיחכתי לעצמי.
״אז למה אני? קרא לעדן או רז״ משכתי כתפיים כיאלו הוא יכול לראות
״עדן לא יכול והיא בריב עם רזיאל אם שכחת, נו בבקשה אני לא תמיד מבקש משהו״ הוא אמר. כן בטח חשבתי לעצמי.
״ טוב אני בא״ אמרתי וניתקתי
הבחורה הזאת שהייתה לידי קמה למעשה היא קצה מלפני כמה דקות ״ אתה הולך?״ היא שאלה והנהנתי
״ חשבתי שתישאר..״ היא חייכה חיוך מפתה
״יש לי בעיה במשפחה אני צריך ללכת..״ אמרתי
״ מתי תתקשר?״ היא המשיכה לחייך
בואנה החיוך לא יורד לה מהפנים הא?
״ מחר בעוד יומים״ אמרתי ועפתי

״מה שניה אחת אתם לא יכולים בלעדיי?״ גיחכתי וסגרתי תדלת
״בטח, בטח״ רן שילב ידיים בעצבנות ואליאן ארוסתו ישבה וליטפה אותו כסימן להרגעה
שמתם לב כבר שאצלנו במשפחה יש רק ע או ר , אמא שלי ואבא שלי שהתחתנו אמרו אחד לשני שהילדיים האיזוגים יקראו באות הראשונה של אבא שלי שהיא ר והילדיים הזוגיים יקראו באות הראשונה של אמא שלי שהיא ע ובגלל זה זה ככה
״נווו״ הרמתי תקול
״אתה מוכן לשכנע אותה שתשים שמלה בחינה ובחתונה?״
״די נו רן היא לא חייבת״ אליאן אמרה בשקט וליטפה אותו
״מה לא חיייבת מה לא חייבת מההה?!״ הוא צרח ״ שתתנהג פעם אחת כמו בחורה בגילה פעם אחת״
״אני לא יחיייב אותה אבל אני ינסה לדבר איתה..״ אמרתי בשקט ועליתי

״ברי?״ נקשתי על דלת חדרה של ענבר ונכנסתי
היא בדיוק חיברה את הבוקסה והרימה תמבט שקלטה אותי והסתכלה עלי בשאלה
״ יש ל-לי טוב.. טובה לבקש ממך״ גמגמתי.. בכל זאת זאת ענבר והיא עצבנית שמבקשים ממנה לשים שמלות או חצאיות או כל דבר שקשור לנשים קלות
״אתה מתכוון לדבר?״ היא גיחכה לאחר כמה דקות ששתקתי
״שמעי.. את יודעת שמחר החינה נכון?״ התיישבתי על המיטה
״לעיקר עוז לעיקר!״ היא זירזה אותי
״בבקשה בררר שימייי שמלה זה בול 2 אירועים״ התחננתי אליה ״ או 3״ התבלבלתי
״שכח מזה!״ היא הניפה את ידה בביטול והביטה עליי בעצבנות
״ נו מה אכפת לךךך תשימי שמלה לאיזה שעתיים שלווש וזהו״
״לא רוווצה לשיים את זה לא רוצה שונאת את זה!״ היא כמעט צרחה את זה
״ נמאס לי לנסות לשכנע אותך יאללה״ בעטתי במיטה שלה ויצאתי גם כן איזה עצבייים
״נו?״ שאל רן
״ היא לא רוצה..״ אמרתי והלכתי להתקלח..

-פז-
״תגידי נט מישהו לא חסר לך בעניים?״ ניסיתי להיזכר מי זה
״ענבר ״ היא אמרה כבדרך אגב
״זה החינה של אח שלה והיא לא פה?״ שאלתי מבולבל
״כן״ נטשה חייכה ונישקה אותי נשיקה קטנה
״היא פה?״
״ כן למעלה..״ היא לקחה עוגיה ונגסה בה
״את לא בודקת מה איתה?״ שיחקתי בשערה
״היא כבר סיפרה לי..״
״ו?״ חיכיתי לתשובה
״מה ו?״ היא שיחקה אותה לא מבינה
״מה קרה איתה?״ שאלתי תמובן מאליו
״לא חשוב.. אני ילך לעזור לעמליה״ היא הזדרזה ללכת

״אפשר?״ חייכתי ונקשתי על הדלת
״ תכנס״ היא המשייכה לקרוא בספר שלה ואמרה בלי להסתכל עליי.
״למה את לא למטה?״ התיישבתי על המיטה שלה..
ואוו החדר שלה זה פאקינג עשירים גם אנחנו עשירים אבל הם יותר
״לא באלי״ היא משכה בכתפיה ולא הזיזה תספר
״בית הלילה יותר חשוב ממני?״ גיחכתי
״כן"
״את מוכנה להסתכל עלי שניה!״ הרמתי מעט תקול והוצאתי תספר מידיה
״הסתכלתי על העניים שלה בכתה ראיתי שהיא בכתה ועכשיו הבנתי למה היא לא הזיזה תספר.. זאת ענבר! היא לא תתן לאף אחד לראות אותה בוכה
״בריי״ לא ידעתי מה לומר… כיאלו הפה שלי השתתק
״מה קרה?״ ליטפתי את ראשה היא הייתה כזאת עדינה… מי היה מאמין ענבר עדינה.. תמיד היא הייתה מין חבר כזה היא לא אהבה שום דבר שקשור לבנות ועכשיו היא הייתה כל כך עדינה
״מה קרה?״ היא חזרה על שאלתי
״למה את פה במקום ליהות בחינה של אח שלך?״
״זה מעניין אותך בכלל?״ היא ענתה לי בשאלה
״אם זה לא היה מעניין אותי את חושבת שהייתי פה?״ שאלתי וחייוך עלה על פניי
״זה.. זה סתם״. היא שמה את ידיה על פניה
״לא אכפת לי..״
״זה אח שליי.. הוא לא רצה שאני ירד לחינה המסריחה שלו בג׳ינס ואיכשהו כולם הסכימו איתו.. אז החלטתי להישאר פה ״ היא שיחקה באצבעות שלה
״אז אני ישאר איתך״ חייכתי
״ אתה לא חייב פז..״ היא חייכה גם
״אבל אני רוצה, וחוץ מזה הרבה זמן לא שרת לי״
״אין לי חשק לשיר.. וגם הקול שלי לא יפה בכלל, שלך יותר יפה!.״ היא התכרבלה בסמיכה
״ פחחחח מה את אומרת?!״ גיחכתי
״ מה שאתה שומע!״ היא אמרה בקול מתגרה
״יודעת מה? ישלי רעיון אני יתחיל ישיר ואז תצטרפי אלי, מה את אומרת?״ הסתכלתי עליה בשאלה
״ שאני מסכימה!״ היא אמרה בקול בטוח ואני קמתי להביא תגיטרה

״בשכונה קטנה על מיטה כחולה
את אומרת שהכל יהיה בסדר
אם רק ניתן לזה קצת זמן״ התחלתי לשיר וסימנתי לענבר שתורה

״תסתכל עליי תחייך אליי
אתה יודע כמה זה עושה לי טוב
כשאתה שוכב לצידיי..״ ענבר שרה ואוווו איזה קול יש לה אתם אפילו לא יכולים לתאר לעצמכם כיאלו, כיאלו היא.. היא מין מלאך כזה.. זה לא שזה פעם ראשונה אני שומע בחורה שרה.. מלא בחורות שמעתי אבל אף אחת לא מגיעה לקרסוליים שלה אפילו, יש משהו כזה טהור ואמיתי בשירה שלה שאתה מתאהב בקול שלה פשוט מתאהב..

״יש לי רק דבר אחד לומר לך ומכול הלב..
את הכי טובה בעולם
אני כלכך אוהב אותך זה לפעמים כווואב..״ פה שרנו יחד ומבטינו התצלבו והיא חייכה אליי..
יש לה הרבה דברים שלא ראיתי אפעם

״מתרוקן מכל הכעסים העצב השקרים
כשאת אוחזת בידייי..
ואומרת שאת אוהבת אותי…״ בשורה השניה נתתי לה לשיר לבד זה היה לי כיף לשמוע אותה שרה..

״גם אם לא אוכל לעשות הכל
אני מבטיח שאני יכול
מבטיח ליהות שלך …. תמיד..״ היא עצמה עניים והמשיכה לשיר

״למה הפסקת לשיר?״ היא נעצרה ששמה לב שאני לא שר
״כי כיף לי לשמוע אותך שרה..״ הודיתי
״אל תדבר שטויות אני לא שרה כזה יפה..״ היא נתנה לי מכה בכתף
״מה הייתי עושה בלעדייך?״ היא חייכה
״מאמין שכלום.״ גיחכתי
״דביל״ היא צחקקה ״ בגללי הפסדת תחינה״ היא אמרה לפתע והחיוך ירד
״אולי.. אבל אני מעדיף להפסיד אלף חינות אם זה ליהות איתך״ אמרתי וחיבקתי אותה

יש לי רק דבר אחד לומר לך ומכול הלב..
את הכי טובה בעולם ❤️