Just one more chance- פרק 1

עמדתי שם, רגליי נטועות במקומם ואני לא מסוגלת לזוז. הסתכלתי על המתרחש לפני בעיניים פקוחות לרווחה. דמעה אחת מלוחה עושה את דרכה לפי ואחריה מגיעות עוד הרבה דמעות, נוחתות על הרצפה בשקט. עיניו נחתו על שלי. מבטו מופתע. הוא פותח את פיו בניסיון להסביר אבל אני רצה משם לפני שאני מספיקה לשמוע, אני שומעת את צעדיו כשהוא רץ אחרי עד פתח הדלת, קורא בשמי ונעצר. אני לא מצליחה לעצור את ראשי מלהסתובב לאחור, לתת בו מבט אחרון מבעד לדמעות, לראות דמעה זולגת על פניו כשהוא קורא בשמי פעם אחרונה. אני ממשיכה לרוץ כשהמראה שלו קורא בשמי עדיין מהדהד במוחי ולא נפסק.
הדלת נטרקה מאחורי ונפלתי על הרצפה, נשענת על הדלת כפניי קבורות בברכיי המקופלות. עיניי עקצצו וידעתי שהדמעות הולכות לבוא, לא לבכות. לא לבכות. לא לבכות. אמרתי לעצמי בשקט והחזקתי את הדמעות עד שעיניי כבר שרפו. הבטחתי לעצמי שאני לא הולכת לבכות יותר, שאני לא ישבר, שאף אחד לא יגרום לי לבכות.