סיפורי ערסים/אהבה~ 3 מילים אחרונות ~ פרק 5~

~ נקודת מבטו של אמיר ~
" מדיסון יצאה מכלל סכנה " אמר הרופא וכולנו נשמנו לרווחה .
" אני יכול לראות אותה ?" שאלתי
" כן , אבל לא להרבה זמן " אמר , אמא שלך לא הרבה זמן , זאת אחותי ואני אהיה איתה כמה שאני ירצה .
" טוב " עניתי לבסוף ונכנסתי לחדר של מדי .
" היי" היא אמרה בשקט , התיישבתי לידה וליטפתי את פנייה .
" את לא מבינה כמה הבהלת אותנו" אמרתי והיא הרימה גבה
" אותנו ?" שאלה..
" את אמא , ליאן ואריאל ." אמרתי
" אריאל ?" שאלה מבולבלת
" כן גם הוא פה , הוא ממש דאג לך " אמרתי והיא גלגלה עיניים .
" כן ממש … אמיר הכול טוב ? אתה מדבר על הבנאדם שהדבר היחיד שהוא ידאג זה לעצמו וליופי שאין לא " אמרה ואני צחקתי .
" יש משהו במה שאת אומרת " אמרתי ואז שמעתי את הדלת נפתחת , הסתובבתי וראיתי את אמא וליאן נכנסות .
" יפההה שלייי " צעקה ליאן וחיבקה את מדיסון .
" מתוקה שלי איך את מרגישה ?" שאל אמא וניגבה ת דמעותיה …

~ נקודת מבטה של מדיסון ~
" אני בסדר … אני חושבת " אמרתי וחייכתי חיוך קטן ,
"אמא איפה הפאה שלי" שאלתי והיא הוציאה מהתיק את הפאה ונתנה לי אותה .
סידרתי אותה על ראשי ולבסוף שאלתי
" אריאל עדיין פה ?" שאלתי
" כן " אמרו שלושתם
" אתם יכולים לקרוא לו ?" שאלתי והם הנהנו ויצאו לקרוא לו .
" חראל'ה קטן בוא הנסיכה רוצה לראות אותך " קראה ליאן לאריאל והוא נכנס לחדרי , עשה אצבע שלישית לליאן וסגר אחריו את הדלת ככה ששנינו נשארנו לבד .
" היי " אמר וחייך אליי
" היי " עניתי וחייכתי חזרה .
" לא תיארתי לעצמי שתבוא " אמרתי והוא התיישב בכיסא לידי .
" גם אני לא " אמר
" את לא נראית כמו מישי שעברה תאונה " אמר אריאל והבטתי בו מבולבלת .
" תאונה ?" שאלתי
" כן… אמיר וליאן אמר שעברת תאונה " אמר מבולבל כמוני .
" אה כן ….. טוב ……אתה יודע רפואה מתקדמת " אמרתי
" מדיסון בר לב ?" נכנס הרופא יחד עם אמא שלי
" טוב , ניראלי שאני יזוז , יש לי גם אימון …תרגישי טוב מדי " אמר לי אריאל , נשק למצחי ויצא .
" מה עכשיו ?" שאלתי
" דיברתי עם הרופא ,מסתבר שהצינור שהחדירו לך התקלקל , משהו בו השתבש וצריך להחדיר לך צינור חדש " אמרה אמא , השתלת צינור חדש= ניתוח , ממש לא רוצה ניתוח עכשיו .
" ולגבי השתעלויות שירקת דם בגללם , ניתן לך כדורים \" אמר הרופא
" אוקיי " עניתי בלחש .
" הניתוח יתחיל עוד שעה , אז תתכונני " אמר הרופא ויצא , אמא התיישבה לידי .
" אני מפחדת" אמרתי והיא ליטפה את פניי .
" אני יודעת , אבל זה לטובתך ואת יודעת את זה " אמרה אמא
\" אמא את יודעת שניתוח כזה לא יציל אותי מהמחלה אבל זה יעזור לי לנסות לשרוד " אמרתי והיא חייכה ודמעות היו בעיניה .
" אני יודעת מתוקה אבל אני יעשה כול דבר כדי שתהיי בסדר " אמרה
" תנסי … את מתכוונת " אמרתי
" בדיוק " אמרה .
" אמא , איך סבתא נפטרה ? את אף פעם לא דיבר עליה או לקחת אותי אליה .. " אמרתי ומעיניה זלגו דמעות .
" כשהייתי בת 13 , אמא שלי ניפטרה מסרטן השד , היא החזיקה מעמד 12 שנים " אמרה
" ואוו המון זמן ומתי המחלה שלה החמירה ?" שאלתי .
" אני זוכרת את זה עד היום ,… כשהייתי בכיתה ו , זה היה יום שני , חזרתי מבית ספר ואמא שלי לא הייתה , בדרך כלל היא הייתה חוזרת לפני והייתה עומדת במטבח ומגישה לי ארוחת צהריים והפעם הזאת זה לא קרה , התקשרתי אליה והיא הסבירה לי שהיא בטיפולים ותחזור עוד שלוש שעות , חיכיתי כבר שלוש שעות אפילו יותר , השעה הייתה מאוחרת ואמא שלי עדיין לא חזרה ואז חברה הכי טובה שלה באה והודיעה לי שאמא שלי נשארת הלילה בבית החולים … והיא בינתיים שומרת עליי , אבל מסתבר שאמא שלי שברה את האגן ונשארה שם 5 חודשים . ואני עברתי לגור עם דודה שלי ואמא שלי חזרה מבית החולים ומכיוון שלדודה שלי יש שני בתים אז אמא שלי גרה בבית השני וטיפלה בה מטפלת איזה 3 חודשים ולאחר מכן היא ניפטרה" אמא שלי סיימה לספר עם דמעות בעיניה .
" ואיפה אבא היה בכול הסיפור ?" שאלתי
" אבא שלי נהרג בתאונת דרכים כשהייתי בת 5 " הסבירה .
" אני מצטערת אמא … לא ידעתי " אמרתי וחיבקתי אותה
"" אבל הכול בסדר עכשיו , לפחות יש לי אותך" אמרה אמא ונשקה למצחי . אני חייבת לנסות לנצח את המחלה לפחות בשביל אמא שלי , אני לא אשאיר אותה לבד .
…………………………………………………………………………………………………………
~ כעבור שבועיים ~
עברתי את הניתוח , השתילו לי צינור חדש והכול יותר טוב , מחר אמא שלי אמרה לי שאני חוזרת ללימודים , בפעם האחרונה שהיא אמרה את זה ,ביליתי שבוע בבית חולים .
שכבתי לי במיטה ושמעתי באוזניות את השיר של איתי לוי-'כמעט שיר אהבה'
" שלומותתת" לפתע ראיתי את ליאן רצה לכיווני ומתחילה לקפוץ על מיטתי .
" דפוקה הבהלת אותי" אמרתי וצחקתי .
" דפוקה שאת אוהבת " אמרה וחייכה
" שוב פעם התחלנו עם השקרים ?" שאלתי
" עוד פעם התחלנו עם ההכחשות ?" שאלה והוצאתי לה לשון
" סוף סוף מחר את הולכת לבית ספר " אמרה וחייכה
" אוי נו זה אומר שאני אצטרך לראות את פנייך גם מחר ?" שאלתי בציניות ועשיתי פרצוף עצוב .
" תתמודדי " אמרה
"" כמו כול יום " אמרתי וצחקתי והיא שלחה לי מבט קודר ואז אמיר נכנס לחדרי .
" הי קופות " אמר וקפץ על מיטתי .
" מה לא מובן שהמיטה שלי זאת לא טרמפולינה" אמרתי ודחפתי אותו והוא נתקל בשולחן הכתיבה שלי
" אוו'ץץץ" אמר ואני וליאן צחקנו .
" מה את צוחקת גם את ?" שאל אמיר את ליאן ולקח את אחת הכריות שהיו מונחות על מיטתי והתחיל להרביץ לליאן עם הכית והיא לקחה גם כרית ממיטתי והכתה אותו גם .
" ואוו ואוו חברים , חברים מה זה פה ? " צעקתי כדי שיפסיקו , הם יהרסו לי את הכריות , חטפתי משניהם את הכריות והתחלתי להכות אותם
" כלבהה" צעקו ויצאו מחדרי .
" תודה " אמרתי וחזרתי לשכב על מיטתי ואז שמעתי אותם רצים לכיווני ומתחילים להרביץ לי עם הכריות , כנראה לקחו כריות מהחדר של אמיר .
" אמיר תפסיק " אמרתי ואז קלטתי שבכלל מי שהיכה אותי זה אריאל ? מה הוא עושה פה ?
" אריאל הרגע הגיע " אמר אמיר שהמשיך להכות את ליאן והיא אותו .
" ניראלך שהייתי מפספס קרב כריות ?" שאל ולקחתי כרית והכתי אותו גם .
ואז אריאל נתן לי מכה חזקה עם כרית ועפתי על המיטה והוא היה מעליי , קרוב אל פניי .
" הפעם לא תצליחי להתחמק " אמר אריאל , שברור שחזר להיות הערס המגעיל שאני מכירה .
" בחיים לא " אמרתי והדפתי אותו ממני ורצתי ויצאתי מחדרי והוא רדף אחריי , ירדתי במדרגות למטה ולא האמנתי למראה עיניי ………