סיפור חיי-פאנפיק-פרק 21- נפלאות העיר חסרת השם

"פפר סקרלט, אני חושב שתירצו לראות את זה" קרא טוני מחדרו שברחפת בשעה שש בבוקר בדיוק,
"יש אנשים שישנים סטארק!" קרא לוגאן מחדרו,
"תהרוג אותי וזהו"קרא אליו טוני,
"זו היתה התוכנית מההתחלה" קרא אליו לוגאן וטרק את דלת חדרו, פפר וסקרלט הגיעו בדהרה,
"קראת לנו?" שאלה פפר בהתלהבות,
"בואו תראו את זה" הוא סימן להן בידו והלך למעבדה, על השולחן במרכז החדר עמדו שתיי שעונים לבנים,
"עוד מכשירי קשר?" גילגלה סקרלט את עייניה האפורות,
"לא, פשוט תנסו" אמר טוני והושיט להן את שתיי השעונים, פפר שמה אותו על רגלה הקידמית,
"אולי קודם כדאי שתלבשו משהו" הציעה טוני,
"אוקי" פפר רקע על הריצפה וחליפת שיריון מקרח הופיע על גופה, סקרלט יצאה לרגע וחזרה עם השיריון שלה, הן הפעילו את המכשירים, הן הרגישו את רגליהן קטנות וקומתן מזדקפת, הן הרגישו את פרסותיהן נעלמות וכאב קל בקצות רגליהן, אחרי זה הן רק הרגישו שהן עומדות על שתיים, טוני חייך חיוך מרוצה,
"מה חדש?" סקרלט שאלה, טוני הביא מראה ואז הן הבינו, הן הפכו לבנות אדם, עורן היה בהיר, על שיערה השחור והגלי של פפר נוצר פס כחול ועל שיערה השחור החלק של סקרלט הופיע פס לבן, לוגאן וקרול נכנסו לחדר,
"מה…" התכוונה לשאול קרול אך המראה עצר אותה,
"מה קורה כאן?" לוגאן שאל במקומה,
"טוני המציא מכשיר שגורם לנו להיות בנות אדם" ניסת סקרלט להסביר בעזרת כישורי השפה הלא מרשימים שלה,
"אני גאון או מה?" התלהב טוני,
"אסור להתעסק בטבע סטארק!" התעצבנה קרול,
"זה יהיה בסדר" הרגיע אותה פפר "אנחנו הטבע, לנו מותר להיתעסק בעצמנו" היא משכה בכתפיה ויצאה מהחדר,
"וואו פפר!" קראה וונדה שסירקה את שיערה החום "את נראת מדהים!" היא סרקה את גופה החדש בעייניה, אבל את צריכה חליפה מתאימה, ניצוץ אדום יצא מידיה של וונדה והפך לאבק אדום כהה שהיתעטף על גופה של פפר, שיריון הקרח הפשוט הפך לשימלת קרח כחולה, שתיי רצועות יצאו מחזיהה ועטפו את ידיהה, וונדה שמה לב שעל כתפה יש סמל כתר שחור אך בחרה להיתעלם, בחיבור ביין שתיי האותיות ניצבה האות האנגלית O, ומהן יצאה על גבה גלימה שקופה,
"נחמד" הנהנה קרול, טל יצא מחדרו עם ילקוט על גבו,
"אחלה חליפה אוושן, היי חבר'ה אני זז לבצפר ביי" הוא הפך לפטרודקטיל (דינוזאור) ועף מהחלון,
"בוקר טוב" קראה אחריו קרול, לוגאן צחק מעט,
"יש לנו בכלל דלתות?" שאל טוני, כולם הסתכלו מסביבם,
"לא" ענה תומאס, "בשביל מה יש חלון?" הוא צחק.
טל נחת בסמטה בעיר, הוא חזר לצורת בן אדם ושם את השרשרת בכיסו, הוא הלך לבית הספר, בדרך עבר ליד חנות אלקטרוניקה,
"מחר צפויה להתחיל עונת הגשמים כאן בעיר חסרת השם…" אמר השדרן מתוך הטלוויזיה,
"היי ילד" ניגש מאחוריו פייטרו, שיערו הלבן סודר לקוצים, "ראית את אחותי?" הוא שאל והסתכל על מסך הטלוויזיה,
"וונדה ברחפת, מה אתה רוצה ממנה?" התעניין טל,
"אסור לי להגיד שלום לאחותי?" שאל פייטרו, טל הרים את גבותיו, "וגם האחווה שלחו אותי לקרוא לה" הוא גילגלת את עיניו האפורות, צילצול בית הספר נשמע מרחוק,
"אני חייב לרוץ!" קרא טל ורץ משם, פייטרו נעלם ורק פס כסוף נשאר מאחריו והעיד שהוא הלך לרחפת.
טל נכנס לכיתה והתיישב במהירות בכיסאו, המורה נכנסה לכיתה,
"בוקר טוב תלמידים" היא בירכה
"בוקר טוב המורה" בירכו יחדיו התלמידים,
"היום נלמד את האות R" היא הסתובבה ללוח, אחת התלמידים הצביע,
"המורה אנחנו בני עשר, אנחנו יודעים לכתוב" הוא אמר,
"אז לא יודעת!" היא יצאה בעצבים מהכיתה וטרקה את הדלת,
"אף פעם לא אהבתי אותה" אמר הילד שלידו,
"מי זו?" שאלה אחת הילדות,
"המורה לחשבון" צחק ילד אחר, היום עבר מהר, למען האמת זה לקח פחות מחצי שעה, טל נכנס לרחפת, השעון הראה שהשעה שתיים למרות שעברה חצי שעה משמונה.
"היי ילד, לא הלכת לפני חצי שעה?" שאלה אותו פפר כשהוא נחט על גג הרחפת,
"כן, עברה חצי שעה משמונה אבל השעה שתיים, ברוכה הבאה לעיר חסרת השם" אמר טל והוריד את ילקוטו בחדרו, עננים אפורים התאספו בשמיים,
"צריך להנחית את הרחפת! מהר!" קראה קרול,
"אוי לא!" רץ טוני ללוח הבקרה, הוא פתח את מכשיר הקשר, קרול חטפה את מכשיר הקשר מידו,
"מבקשת אישור נחיטה בבסיס הראשי"היא קראה לתוכו,
"אישור ניתן" ענה קולו של פיורי, "תשלחי את סטארק, וילסון והסוסות לדאוג שכל האזרחים מוגנים מהגשם" הוא ציווה,
"סטארק יכול ללכת גם בלי פקודה של בלונדה" אמר טוני בזמן שהחליפה מתלבשת עליו,
"תומאס, בנות, תכניסו את כל האזרחים למקלטים!" קראה קרול וארבעתם עפו למטה,
"זה רק גשם" אמרה סקרלט כשהם עפו לכיוון העיר במהירות,
"תשמחי עליי טייפון, אצלנו זה לא סתם גשם" ענה לה תומאס,
"בקרוב תראו" פתח טוני את מסכתו, "אבל עכשיו תכניסו את כל האזרחים לבתים" הוא קרא, הצוות של ספיירדמן כבר היה שם,
"כולם להיכנס לבתים, הגשמים מתחילים!" הוא קרא לרחוב, צרחות פחד נשמעו ואנשים נכנסו לבתים בריצה ופניהם מפוחדות כאילו ראו צונאמי בדרכו אליהם, רעם נשמע, רוב האזרחים נכנסו לבתים אך חלקם עדיין היו בדרכם, כמה קשישים נפלו בדרכם,
"ילדים תעזרו לכול העיר להיכנס לבתים!" ציווה טוני, הצוות של ספיידר-מן עזר לכולם להיכנס לבתים, אבל רק קשישה אחת לא הסכימה לזוז,
"קדימה גבירתי את תיפגעי" התעצבנה טיגריס לבן,
"אני לא הולכת איתך לשום מקום גברת צעירה עד שהחבר העכביש שלך ואת תפסיקו להסתובב ברחוב בפיג'מות!" היא התנגדה,
"גברתי את חייבת להיכנס לביתך, מסוכן כאן" ניסת גם פפר,
"ואת! תראי מה זה!" האיה תלשה את גלימתה של פפר "מה את סופרמן?!" היא התעצבנה, פפר חטפה את הגלימה מידה והקפיאה אותה חזרה לגבה,
"גברת תיכנסי הביתה!" תקף טוני,
"רואים? זה גיבור על…" הצביע האישה על טוני "אני זוכרת שגיבורי על לא היו לובשים טייץ, וכשגיבורות על לא היו לובשות בגדי ים!…" היא התחילה לדבר ולא נראה שהתכוונה להפסיק, פפר תפסה בידה והכניסה אותה דרך החלון של אחת מהדירות בביניין רב קומות,
פתאום נפלה חנית מהשמיים,
"מי זרק את זה?" התעצבנה פפר,
"הגשם מתחיל!" קרא תומאס, "בואו!" הוא קרא ושתיי הבנות עפו איתו לספינה, גם טוני הצתרף אליהם, חניתות נפלו מהעננים בקצב מפחיד, ארבעתם עפו לבסיס מג"ן הראשי
ונכנסו לרחפת שכבר הייתה על האדמה,
"זה לא נורמאלי!" קראה פפר כשנכנסה ללובי הרחפת,
"כולם בסדר?" שאלה קרול מחדרה,
"האות D, האות D, היא חברה שלי!" צרחה הטלוויזיה, לוגאן כיבה אותה,
"ממתי יש כאן טלוויזיה?" הוא שאל,
"מלפני שתיי שניות בערך, היא פשוט הופיע כאן" אמר ת'ור שישב על הספה,
"וממתי יש ספה?" שאל לוגאן,
"ממתי שיש טלויזיה" משך ת'ור בכתפיו,
"אני שונא את העיר הזו" הלך משם לוגאן בעצבים.
בשעת ערב מאוחרת ישבה קרול בחדרה וקראה ספר, היא שמה לב למשפט אחד שאהבה מאוד,
"מבין האותיות, מבין הדפים, מבין השורות, מסתתרות דמויות כמעט בלתי נראות" היא קראה בלחישה וסגרה את הספר.