להתחיל מחדש- פרק 11 (סיוטים וגילויים- המשך)
"בבקשה, בבקשה, קלואי!" סאם היתה בחדרה של קלואי לאחר שסיפרה לה על הזמנתו של דין והתחננה בפניה שתבוא איתה לחדרו. שותפתה של קלואי לא היתה בחדר.
קלואי ישבה ליד שולחן הכתיבה שלה וניסתה להכין שיעורי בית.
"את רוצה שאבוא למסיבה שיהיו בה רק אנשים שצחקו עליי במשך שנתיים שלמות?"
"אבל אני אהיה איתך! ודין לא ייתן שיציקו לך שם," היא אמרה בנחישות לקלואי. "אני לא רוצה ללכת לבד…" היא הוסיפה בתחנונים.
קלואי הרימה את מבטה אליה וראתה את פניה המתחננים של סאם תוקעים בה מבט.
"את רוצה ללכת כי את מחבבת את דין?" היא שאלה. היא רצתה לשמוע אותה מודה בזה.
סאם הסמיקה וחייכה, "כן…" ענתה.
קלואי נאנחה וגלגלה את עיניה. "בסדר…" היא מלמלה בכניעה.
"באמת?" סאם קפצה מהמיטה בשמחה והסתערה על קלואי בחיבוק. "תודה, תודה, תודה!"
"בסדר, בסדר," אמרה קלואי והדפה את סאם ממנה בגיחוך. "אבל אם מישהו מהם ייטפל אליי, אני עפה משם."
"זה נשמע הוגן…".
סאם וקלואי התגנבו לצד של הבנים במעונות בשעה אחת עשרה. האחראי לא היה בקרבה ושתיהן הגיעו לחדרם של דין ובריאן בקלות (קלואי ידעה איפה ממוקם חדרם).
שתיהן דפקו על הדלת כשקלואי תוקעת בסאם מבטים ממורמרים ומתוסכלים על העובדה שהן באמת באו למסיבה הקטנה הזאת.
"אנחנו עדיין יכולות להתחרט ולהסתלק מפה," היא לחשה בתחינה לסאם. "מה אם יתפסו אותנו? האם זה באמת שווה להיתפס ולהיענש רק כדי להיות עם האנשים המחורבנים האלה?"
"אבל אמרת שאת מחבבת את דין ובריאן," סאם לחשה בתגובה לקלואי.
"אבל את החברים שלהם לא!" קלואי לחשה במרירות. "כול החברים המקובלים, המתנשאים והעשירים המטומט-"
"היי, בנות!" דין פתח את הדלת בחיוך גדול. הוא לבש טי שירט שחורה עם שם של להקה שסאם לא הכירה והחזיק בקבוק בירה בידו. הוא הכניס אותן פנימה וסאם ראתה את ברברה וטראביס שותים גם הם בקבוק בירה ומדברים עם גרג בפינה; מרי קייט, ובריאן היו בצד השני על המיטה, כשמרי קייט שוכבת על המיטה בנינוחות ושותה מבקבוק בירה. היא הרימה את עיניה אל סאם כשהיא נכנסה אל החדר בעקבות דין והביטה בה בעוינות מסוימת.
"אני שמח שבאת," דין אמר לסאם. "חשבתי שתתחרטי." עיניו הכחולות נראו כהות בתאורה הזאת של החדר.
סאם הרימה גבה, "אתה עד כדי כך לא מאמין לי כשאמרתי שהייתי מסתבכת בהרבה צרות?"
דין צחק בקלילות ולגם מהבקבוק שהחזיק כשהוא תוקע בסאם מבט ארוך.
"את הסתבכת בהרבה צרות?" התערבה קלואי בקול לא מאמין והביטה בסאם בהפתעה.
דין התחיל לצחוק עוד יותר חזק, "אמרתי לך שאת נראית ילדה טובה!" הוא קרא בנימת ניצחון וסאם הזעיפה פנים.
"אז את לוקחת את הצד שלו?" סאם מלמלה בשאלה לקלואי שנראתה מבולבלת
"איזה צד?"
"אל תיקחי את זה קשה ברוקס," דין שם את זרועו סביב כתפיה של סאם; בקבוק הבירה היה בידו השנייה והוא נראה קצת שיכור. "זאת מחמאה…" הוא הוסיף בחיוך קטן.
"באמת?" שאלה סאם בפקפוק. "מפיך זה נשמע כמו העלבה יותר מכול."
"אני לא מעליב בחורות," התגונן דין במבט פגוע. "ואני במיוחד לא אעליב אותך סאם…" הוסיף בקול רציני.
סאם הביטה בעיניו של דין והרגישה את אוזניה מאדימות.
"אני מתחילה להשתעמם!" קראה מרי קייט בקול נרגז וסאם הבחינה שהיא מציצה בה בטינה.
"בואו נשחק," אמרה ברברה לחדר. "במשחק השתייה שבו כול אחד מתחיל משפט באני לעולם לא…וכול מי שעשה את זה, צריך לשתות." היא חייכה אל כולם.
"אין לי בעיה עם זה…" מרי קייט הזדקפה במיטה בעניין.
"אוקי." אמרה סאם, וקלואי הביטה בזעף בסאם והנהנה באי רצון.
"מגניב!" קרא דין בשמחה. "אז בואו," הוא הושיט לסאם וקלואי שני בקבוקי בירה והציע להן להתיישב על שתי כיסאות.
"אבל כול אחד ואחת צריכה להיות כנה לחלוטין," אמרה ברברה והביטה בכולם, והשתהתה על סאם וקלואי. "כי אחרת זה לא יהיה כיף…אתן חושבות שתוכלו להתמודד עם זה?" היא הוסיפה בנימת לגלוג מסוימת ומרי קייט צחקקה.
"זה בסדר מצידי," משכה סאם בכתפיה. היא אף פעם לא היתה ביישנית במיוחד.
קלואי שוב העיפה מבט רוטן בסאם והנהנה לעבר ברברה.
"יופי," אמרה ברברה בחיוך גדול.
"עכשיו הערב נהיה מעניין," דין אמר בחיוך והתיישב ליד מרי קייט.
"בואו נתחיל במשהו קל," אמרה מרי קייט והביטה סביב. "אני אתחיל ראשונה. אני לעולם… לא התנשקתי."
כולם שתו.
זה היה קל, אף אחד לא היסס ולא נראה נרעש במיוחד.
"עכשיו תורך," אמרה מרי קייט לבריאן שישב לידה.
"אוקי, אני אפלפל קצת את העניינים ברשותכם," הוא חייך אל כולם. "אני לעולם לא לבשתי חוטיני."
דין צחק, ובריאן הרים את ידו והחליק כיף בכף ידו בצחוק מתגלגל.
ברברה, קלואי ומרי קייט שתו ולפתע גם גרג הרים את הבקבוק שלו ושתה.
כולם קראו קריאות צחוק ודין טפח על שכמו של גרג ואמר, "יש משהו שאנחנו לא יודעים עליך חבר?"
"זאת היתה התערבות עם מישהי…" הוא התגונן בצחוק.
"צילמת תמונות?" שאל בריאן.
"היית מת לראות אותם!" גרג קרא.
"ברור."
"אז עכשיו תורך, גרג," אמרה מרי קייט לגרג שישב ליד בריאן כשהצחקוקים גוועו.
"אני לעולם לא התנשקתי עם מישהי/ו מבני מיני." אמר גרג ומיד שלח מבט סקרן על הבנות.
סאם חייכה אל קלואי ושתתה. היא היחידה ששתתה.
גרג שרק ודין נראה מופתע.
"את?" הוא קרא המום.
"אל תישמע כול כך מופתע, דין," גיחכה מרי קייט. "היא עשתה דברים יותר גרועים."
סאם שלחה מבט נרגז לעבר מרי קייט שהחזירה אליה מבט אדיש.
"ומאיפה את תדעי על מה שהיא עשתה או לא?" שאל דין והביט מעט מבולבל במרי קייט.
"היא בת הדודה שלי…" ענתה סאם לפני שמרי קייט פתחה את פיה כדי להשיב.
ראשו של דין הסתובב בחדות לעבר סאם בהפתעה.
"את רצינית?"
"לא ידעתי…" אמרה ברברה גם, מסוקרנת קלות.
"אז תספרי לנו," אמר גרג לסאם בחיוך נלהב, "איך זה היה להתנשק עם בחורה? האם הייתן בחדר והייתן משועממות אז החלטתן להשתעשע זו עם זו ולפני שידעתן מה קורה, התחלתן להסיר את הבגדים?"
דין, בריאן וטראביס פרצו בצחוק ומרי קייט וקלואי צחקקו. ברברה חבטה בכתפו של גרג שהתגלגל מצחוק.
"האמת שהיא היתה הנשיקה הראשונה שלי," ענתה סאם בחיוך למראה התנהגותם של הבנים.
"זה היה עם לשון?" שאל טראביס וסאם הביטה בו בעניין. לפתע היתה לה הרגשה מוזרה בבטן כשטראביס פנה אליה.
"למרבה צערכם לא," היא ענתה לו.
"למה את חייבת להרוס לנו?" שאל גרג בקריאת אכזבה וסאם צחקה, "האם זה פגע בך באיזה שהוא מובן?" הוא רטן.
"האמת שאני לא כול כך רוצה להיות בדמיון שלך גרג, " אמרה לו סאם. לפתע היא הבחינה שדין בוחן את גרג במבט מעט זועף.
"זה תורי עכשיו- תסתום כבר,גרג!" אמרה ברברה לגרג בעצבנות ואז החזירה את מבטה אל כולם. "אני לעולם לא…הייתי בשלישייה." היא הטעימה את המילים והביטה בקלואי במבט מתגרה ונראתה מרוצה מעצמה.
קלואי נראתה מעוצבנת.
"את חייבת לשתות אם זה נכון," העירה מרי קייט לקלואי. "זה הכלל." הוסיפה כאילו בזה מסתיים הדבר.
"תסתמי מרי קייט," פלטה סאם בעצבנות לעבר מרי קייט.
"אני יודעת מה הכלל מרי קייט, תודה," הוסיפה קלואי בקור.
הבנים שתקו והביטו בבנות במבוכה מסוימת. המתח באוויר היה ברור.
אף אחד לא שתה.
"אוקי," אמרה סאם וקטעה את הדממה המעיקה, "טראביס עכשיו תורך." אמרה לטראביס שזרועו חבקה את ברברה.
"זה לא בסדר !" קטעה ברברה את סאם בעצבנות, "אמרתן שתלכו לפי החוקים!"
"היא לא היתה בשלישייה, טיפשה שכמותך!" ירתה סאם ברוגז מבלי לחשוב.
"אני לא צריכה שתגני עליי סאם," אמרה קלואי בתקיפות.
"איך קראת לי?" קראה ברברה בכעס והביטה בסאם במבט רושף.
"תירגעו בנות!" אמר דין לפתע וקטע את הויכוח. "האחראי יכול לשמוע אתכן!"
"היא קראה לי טיפשה!" אמרה ברברה בכעס.
"כי את משפילה את החברה שלי!"
"מספיק!" כעסה קלואי על סאם.
"קלואי, אני פשוט מנסה-"
"אל תנסי!" קטעה קלואי את סאם.
"מה הבעיה שלך?" קראה סאם בכעס והביטה בקלואי בבלבול. למה היא תוקפת אותה?
"לא הייתי צריכה לבוא לפה מלכתחילה!" ענתה קלואי בכעס וקמה מהכיסא בתנועה חדה.
"יופי, אף אחד לא הזמין אותך!" קראה ברברה לעבר קלואי שיצאה מהחדר בסערה.
"אני הזמנתי אותה," קטע דין את ברברה בזעף כשסאם קמה לצאת בעקבות קלואי. "זה החדר שלי, אם את זוכרת…"
"למה הזמנת אותן בכלל?" שמעה סאם את מרי קייט שואלת בעוינות בזמן שיצאה מהחדר. היא הרגישה את פניה אדומות מרוב הכעס שהרגישה, היא לא הבינה למה קלואי תקפה אותה בצורה הזאת ולפתע לא זכרה למה בכלל רצתה לבוא ל"מסיבה" הזאת מלכתחילה…
"סאם!"
דין יצא בעקבותיה כשהוא טורק את דלת החדר מאחוריו ומשקיט את הקולות מהחדר. סאם עצרה לשמיעת קולו.
"אני מצטער," אמר לה כשהיא הסתובבה אליו. "ברברה היא כזאת לפעמים-"
"כלבה?"
דין חייך.
"אני חייבת לבדוק מה קורה עם קלואי," אמרה סאם בשקט. "היא לא רצתה לבוא הלילה ואני הכרחתי אותה…אז כול זה קרה באשמתי, היא צודקת."
"זה לא היה באשמתך." אמר לה דין. עיניו הכחולות נעצו בה מבט וגרמו לליבה של סאם לפרפר בהתרגשות. לפתע הוא הרים את כף ידו והסיט את שיערה מאחורי אוזנה; סאם הסמיקה והשפילה את עיניה במבוכה.
"למה אתה חבר שלהן?" סאם שאלה אותו כשדין המשיך להביט בה מבלי להיות נבוך. הוא היה רק במרחק של כמה סנטימטרים ספורים ממנה.
"בעיקרון גרג הזמין את ברברה וטראביס…" הוא ענה לה.
"מה עם מרי קייט?" סאם נעצה בו מבט.
"היא יותר כמו ידידה ותיקה," הוא חייך חיוך קטן.
"היא שונאת אותי…" אמרה סאם.
"הבחנתי בזה…" הודה דין.
"אני שונאת אותה גם," סאם הביטה בו ודין שוב חייך.
"את כמו ביצת הפתעה," הוא אמר לה לפתע.
"למה?" סאם הסמיקה שוב.
"כול יום אני מגלה עלייך משהו חדש," הוא ענה ורכן אליה, מקרב את פניו אל שלה. "את הדבר המעניין ביותר שקרה לי בפנימייה הזאת…" הוא אמר לה בשקט, כממתיק סוד, וחייך אליה. סאם לא ידעה מה לענות והרגישה את פניה מאדימות שוב ואת ליבה פועם במהירות.
לדין היתה השפעה רבה מדי על סאם וזה הפחיד אותה. היא אף פעם לא הרגישה ככה כלפי בחור; היא הרגישה חשופה מדי ופגיעה, היא הרגישה כאילו היא חסרת אונים לידו של דין ויש לו שליטה מסוימת עליה.
היא צריכה להתעשת.
סאם מצאה את קלואי בחדרה לבדה. שותפתה עדיין לא היתה בחדר.
"אני מצטערת," קלואי אמרה לה כשסאם נכנסה אל החדר וסגרה מאחוריה את הדלת. "לא הייתי צריכה להתפרץ עלייך ככה…פשוט האנשים האלה מוציאים אותי מדעתי לפעמים. בגלל זה לא רציתי לבוא."
"אל תדאגי," אמרה סאם בקלילות מעושה. "מצטערת שגררתי אותך לשם. עכשיו אני אדע לא לעשות את זה שוב." היא הוסיפה בחיוך מפייס וקלואי חייכה חזרה.
"לא נראה לי שגם אני אצטרף לאנשים האלה בקרוב," העירה סאם באהדה ונשכבה ליד קלואי.
"הייתי מתה לראות את ברברה לאחר עשר שנים, בפגישת במחזור כשהיא שמנה ומחומצנת, מחפשת דרך להחזיר לעצמה את התהילה שהיתה לה בתיכון…" אמרה קלואי במרירות ובהנאה מסוימת.
"עם בעיות שתייה ובלי חברים," הוסיפה סאם ברשעות.
"הייתי צוחקת לה בפנים," אמרה קלואי בטינה עמוקה. "הייתי צוחקת לה בפנים בשמחה…לכלבה הזאת."
שתיהן דממו לרגע ארוך. סאם שמה את ראשה על כתפה של קלואי.
"את באמת שונאת אותה אה?" אמרה סאם בשקט.
"מה שהיה הלילה, זה היה כלום לעומת כול הדברים שהיא עוללה לי בשנתיים האחרונות…" ענתה קלואי. "מאז שנכנסתי לפנימייה הזאת, בכיתה ט', ברברה נהנית להציק לי ולהעליב אותי. היא יודעת שאף אחד לא יגן עליי או ינסה לסתור אותה-להפך, הם מצטרפים אליה בשמחה…"
"אבל אני לא מבינה למה…" אמרה סאם. "מה עשית לה?"
"תמיד יש את הבחור או הבחורה שאליו נטפלים, לא? יודעים שהוא המנודה וזה קל להיטפל אליו…לא צריך לדאוג שמישהו ינסה לסתור אותך."
"ולמה את לא מגינה על עצמך?" שאלה סאם. "למה לא הגנת על עצמך בחדר ההוא? למה לא אמרת שלא היית בשלישייה דפוקה?"
"כי לא אכפת לי," ענתה. "כבר מזמן הפסיק להיות אכפת לי…"
סאם פקפקה בכך אך היא לא אמרה דבר. לאור התנהגותה של קלואי הלילה, היה ברור שזה מפריע לה.
סאם חזרה לחדרה באותו לילה, והשעה היתה אחרי אחת בלילה. ג'ינה לא היתה במיטתה וסאם תהתה לגבי זה. ג'ינה לא נראתה מישהי שתעבור על הכללים בצורה כזאת.
אבל סאם היתה עייפה מדי כדי לדאוג בקשר לזה והלכה לישון, ונרדמה כמעט מיד.
סאם היתה שוב באותו גשר מעץ: קרטיס,ג'ון, קארה והאחרים עמדו מסביבה וכולם הביטו במעלה מגדל המים. סאם הרימה את מבטה והיתה לה הרגשה מוכרת על מה שהיא עומדת לראות שם; אנדרו עמד בקצה המעקה של המגדל לרגע ולפתע קפץ, לפני שסאם הספיקה לצווח בהפתעה- היא התעוררה.
למרות שהחלום חזר על עצמו בקביעות, סאם התעוררה כשהיא מתנשמת בכבדות, כאילו היא חוותה מחדש את הלילה ההוא, אך לפחות היא הפסיקה להתעורר בצעקות.
סאם הסתכלה על השעה וזה היה קצת אחרי שלוש. היא התיישבה על המיטה ושפשפה את עיניה; היא היתה צריכה ללכת לשירותים.
כשהיא קמה מהמיטה כדי לצאת מהחדר, היא ראתה שהמיטה של ג'ינה עדיין ריקה ומסודרת כאילו לא ישנו בה.
סאם יצאה מהחדר כדי ללכת לשירותים בדאגה מסוימת.
האם קרה משהו לג'ינה? למה היא לא חזרה אל החדר? האם סאם צריכה להודיע לאחראי הקומה שג'ינה לא נמצאת בחדר?
כשסאם נכנסה אל השירותים, היא השתנקה בבהלה.
ג'ינה ישבה על רצפת השירותים כשברכיה מכופפות אל גופה והיא בוכה בשקט; עיניה המאופרות היו מרוחות על פניה מרוב דמעות, גופה רעד והיא התנודדה בשקט במקום.
היא הרימה את מבטה אל סאם כשהיא נכנסה אל השירותים אך לא עשתה שום תנועה לקראתה.
"ג'ינה?" אמרה סאם בשקט לאחר רגע ארוך שבו ג'ינה התייפחה ובכתה.
היא לא ענתה. סאם ניגשה אליה בזהירות והתכופפה לצידה.
"את בסדר?" שאלה סאם את ג'ינה.
"הוא עזב אותי…" היא מלמלה בשקט, יותר לעצמה מאשר לסאם. היא לא הביטה על סאם ולא נראה שהיא מתייחסת אליה.
"מה?"
"הוא עזב אותי…" היא מלמלה שוב. "הוא עזב אותי…מה אני אעשה?"
ג'ינה התנודדה שוב ושוב במקומה כשהיא אוחזת בברכיה קרוב אל גופה והדמעות ממשיכות לזלוג על פניה.
"מי עזב אותך?" שאלה סאם באיטיות. היתה לה הרגשה מוזרה שג'ינה עלולה להתפרץ כל רגע והיא ניסתה לשמור מרחק בטוח ממנה.
"הוא עזב אותי…" היא חזרה ואמרה. היא נראתה כאילו היא בטראנס מוזר.
"ג'ינה!" אמרה סאם בקול תקיף ותפסה בכתפיה של ג'ינה וגרמה לה להביט בה. "מה קרה? למה את פה במצב הזה?"
ג'ינה מיקדה את עיניה בסאם כאילו רק עכשיו היא מבחינה בה לראשונה מאז שנכנסה אל השירותים. היא התחילה לבכות יותר חזק לפתע והיא קברה את פניה בברכיה בהשתנקויות קטועות, "גרג," היא ענתה מבעד לדמעות, "הוא עזב אותי…הוא עזב אותי…"
"החבר של דין?" שאלה סאם ולא הצליחה להסוות את ההפתעה בקולה.
"כשסיפרתי לו שלא קיבלתי את המחזור שלי ושאני… ושאני פוחדת שאני-" היא התחילה להתייפח יותר חזק ולא הצליחה לסיים את המשפט.
"אוי ג'ינה…" מלמלה סאם המומה, ולא ידעה מה להגיד. היא ליטפה את כתפיה של ג'ינה לסימן תמיכה אך לא הצליחה לדבר.
מה היא היתה אמורה להגיד? גרג וג'ינה שכבו ביחד בסתר? האם גרג מנפנף אותה עכשיו?
רק הלילה בילתה איתו בחדרו של דין והוא נראה כרגיל; לא מוטרד כלל משום דבר. אולי הוא לא מאמין לג'ינה, אולי הוא בוחר להתעלם ממנה…
"האם עשית בדיקה כדי לראות אם את בהריון?" שאלה סאם לבסוף. ג'ינה הנידה בראשה ללא מענה.
"את חייבת לעשות את הבדיקה ג'ינה," אמרה סאם. "את חייבת לדעת…"
"אבל הוא עזב אותי," בכתה ג'ינה. "מה אני אמורה לעשות? אני לא יכולה להתמודד עם זה לבד…אני מפחדת מדי…"
"גרג לא קשור לזה עכשיו!" אמרה סאם בתקיפות לג'ינה. "את חייבת לדעת אם את בהיריון או לא! את לא יכולה להתפרק בגלל משהו שהוא לא בטוח בכלל."
"אני לא יכולה…אני מפחדת…" מלמלה ג'ינה שוב בתגובה.
"אני אבוא איתך," אמרה סאם. "אני אהיה איתך…אבל את חייבת לעשות את הבדיקה הזאת!"
"באמת?" ג'ינה הרימה את מבטה אל סאם בהפתעה ומעט חשדנות. "ולמה שתעשי בשבילי דבר כזה? אנחנו לא חברות."
"אנחנו לא?"
"חשבתי שהתחלת להסתובב עם קלואי בגלל זה," אמרה ג'ינה. "כי רצית להתרחק ממני."
סאם לא ענתה. זה היה נכון חלקית; היא באמת רצתה להתרחק מג'ינה אבל היא לא שנאה את ג'ינה, אולי לעיתים היא היתה מעצבנת ולכן סאם רצתה להתרחק ממנה מעט אבל סאם עדיין זכרה איך ג'ינה קיבלה אותה לחבורתה בצורה חביבה וחברותית.
"אני חושבת שאנחנו חברות…" אמרה סאם לבסוף. "את רוצה שאלווה אותך מחר לבית מרקחת לקנות ערכת היריון?"
ג'ינה הנהנה באיטיות.
"אוקי. אז מחר סוף שבוע ונוכל לצאת אל העיירה," אמרה סאם. "נלך מחר אחרי הלימודים…".
תגובות (1)
מושלם תמשיכי!