צריך שניים בשביל לאהוב ~ פרק 1

* בזמן האחרון יוצא לי הכול חרא , אז אני לא מבטיחה שיהיה טוב *
~נקודת המבט של מיתר~
" אחותי המכוערת, קומי! "
אני מתעוררת למשמע קול מוכר צועק לידי.
נאור, אויש, כמה צפוי .
" אני קמה, אח דביל שכמותך. אבל אם אכפת לך, אחי הנהדר,
אתה יכול לצאת מחדרי המהמם כי אתה מכער אותו בצורה בלתי יאמנה?! "
אני מחזירה לנאור מנה תחת מנה .
היא מגחך , מתענג על הרגעים האחרונים שלו בחדר שלי ,
ויוצא .
פו , לפעמים הוא יכול להיות ממש קרציה ולהשאר בחדר חמש שעות.
אני נכנסת לאמבטיה , ומתחילה להתארגן .
אני לובשת חולצת בטן אדומה , נעלי סניקרס שחורות וג'ינס משופשף.
אני שמה שפתון וסומק , ואוספת את השער שלי לקוקו גבוה .
" אחותי המקסימה, כמה זמן את שם? נתקעת או משהו? "
צועק לי אחי מאחורי הדלת .
" תשתוק או שאני פותחת את הדלת ומעיפה עליך מגבות . "
אני מאיימת עליו .
" הא, בשמחה. או שאת יוצאת או שאני שובר את הדלת… "
הוא עונה לי .
אני מסננת קללה ומסיימת להתארגן במהירות .
אני פותחת את הדלת , אבל לפני שאני הולכת לאכול ,
אני נותנת לנאור כאפה בעורף ורצה משם בהנאה .
פעם ראשונה שאני מתעללת בו קצת והוא לא מחזיר לי .
איזה יום נהדר .
******************
~נקודת המבט של אוריאל~
השעון צלצל , ואני קמתי . הסתכלתי במהירות על השעון . השעה הייתה עשר בבוקר . אויש, אני הולך לאחר בטירוף! לפני רבע שעה התחיל בית הספר! אכלתי אותה . מיהרתי להתלבש . שמתי על עצמי במהירות חולצה כחולה צמודה ומכנסיים בצבע תכלת .
אח, אני מסתכל על עצמי במראה . אין על הגוף המושלם שלי, אני מתענג על עוד כמה דקות של תהילה וממהר להמשיך להתארגן . אני בצרות !!
*************
" הו, שלום לך מר ביטון. מה התירוץ היום? " חגית המחנכת מביטה אלי בכעס .
" דווקא קמתי בשש בבוקר,
אבל רציתי לכתוב לך ברכה על כמה שאת מחנכת נהדרת אז איחרתי קצת.
אבל היה שווה את זה . " אני מצליח , למרות הכול , להצחיק את כל הכיתה .
חגית מסמיקה ומצווה עלי , בצעקות , לשבת במקום .
אני מתיישב ליד נאור והוא מגניב לי חיוך .
" היי, ממתי החבר הכי טוב שלי צוחק על חשבוני? אני עוד אפרד ממך! "
אני מצייץ בקול של בחורה , ונאור מתפקע מצחוק .
למזלנו חגית לא שמה לב .
" אז מה קרה היום? " הוא שואל אותי.
" לא, רגע, בעצם, עדיף שלא תגיד… " הוא מתחרט ומגחך .
" שתוק, דפוק! " אני לוחש לו, מקווה שחגית לא שמעה .
" אין, אוריאל, בחיים לא תשתנה. אתה כל כך מפחד מחגית עד שזה מגוחך! "
נאור ממשיך לצחוק על חשבוני . אני מנחית לו כאפה על הגב והוא שותק .
סוף סוף .
" אז מה העניינים עם אחותך? " אני שואל אותו .
" איזה עניינים? " הוא שואל בתמימות . הוא באמת לא יודע?
" כל בית הספר יודע שהיחסים שלכם כאחים זוועתיים .
אומרים שזה סיוט לראות אתכם רבים! " סוף סוף אני זה שצחוק על חשבונו .
" כן כן, איזה חבר טוב יש לי… " הוא אומר בציניות ,
ופה נגמרת השיחה .
למה הוא לא רוצה לדבר עליו ועל מיתר?
*********************
~נקודת המבט של נאור~
סיימתי לדבר עם אוריאל בעצבים . מה אכפת לו מאחותי ?
טוב, אני יודע שהוא סתם שאל את זה כדי להחזיר לי .
כולם יודעים שאני ומיתר רבים כל הזמן . אני פשוט לא אוהב שמדברים על אחותי .
לא יודע למה , זה מרגיש לי לא טבעי . אני כועס בכל פעם שמזכירים את מיתר .
כאילו יש לי זכות לקבוע אם לדבר עליה או לא , או לקבוע של מי היא תהיה חברה ושל מי לא.
אני מרגיש כאילו זאת חובתי להיות אחראי עליה ושיהיה לה טוב .
בנתיים אני יוצא אח חרא .
לפעמים אני מתחרט , אבל אני אף פעם לא חושב על זה הרבה .
אבל אני יודע , שאני דואג לה .
ובזמן האחרון , יותר מדי…