ילדי החוץ פרק 18
אני לא מאמין שאני עושה את זה,חשבתי לעצמי.
"הגעת" איתמר אמר צוחק קם מהקיר עליו נשען.
"ואני הולך לשלם על זה" אמרתי לו לוחץ את ידו.
"מה הוא עושה פה?" שאליסי שאלה במבט מעוצבן כשיצאה מהכיתה.
"אחלה קוקו" אמרתי לה קורץ לשיער הפרוע שלה.
"למה קראת לו?" היא שאלה בחדות את אליסי.
"אמרת שאת צריכה עזרה" הוא ענה מתגונן.
"לא ממנו! הוא הסיבה לכל זה!" קראה בעצבים.
"עד החבר שלי" שמעתי את מאי מגיעה מאחוריי.
"באת" ציינתי עובדה די ברורה אבל גם די מפתיעה.
"שאני אתן לגבר שלי לנקות כיתה מעופשת ללא עזרתי?" שאלה מצמידה אל חזה את הסוודר.
"את מדהימה" אמרתי לה מחייך ומקרב את שפתיי אליה.
"זה בסדר. הגבר שלך יכול לחזור לחור ממנו הוא הגיע. ואת איתו" אליסי אמרה בהפגנתיות וחזרה להכנס לכיתה.
"מה נסגר איתה?" מאי שאלה המומה.
"עדיף שתלך אחי." איתמר הצטרף במבט חושש.
"אתה צוחק עליי?" התחלתי להתעצבן מהתרגיל המסריח שעשה לי.
"מה אתם עושים פה?" שמעתי את קולה של יולי ומבטי הוסט אל הכיוון מנו הגיע.
היא עמדה שם עם מכנסון קצר וסריג שנפל על כתפה האחת וחשף כתף אחרת.
"באנו לעזור" מאי אמרה ואילו אני זיהיתי את הטון המעוצבן שבקולה.
היא מרגישה מאויימת.
ובצדק.
יחסית למאי ליולי היו את הקימורים שיכולים לבן אדם להטרף בתנועה הנכונה.
על מי אני עובד?
יחסית לכל הבנות יש ליולי את הקימורים האלה.
"אני לא צריכה עזרה" קבעה בטון קר שעוד לא שמעתי ממנה.
"ובכל זאת" מאי ענתה לה ואילו אני הבנתי שהן פותחת באש ואני עומד בינהן.
"תצטרכי להחליף בגדים" אמרתי בחצי חיוך ציני.
"מה?" מאי שאלה ונתנה ליולי את הסימן שגרם לידיה לתפוס בדלי מלא המים שהונח ליד הדלת.
שופכת את תכולתו על שנינו הרגשתי את גופי מתחיל לרעוד מקור.
"בת זונה!" מאי צעקה כששיניה רועדות.
"מזל שאני לא מכירה אותה,אחרת באמת היית מתה" אמרה לה מחייכת ומניחה את ידה על עורפה של אליסי אשר ניסתה שלא לצחוק.
ולא צלחה בזאת.
"שנמשיך בייב?" שאלה אותה צוחקת בעצמה ומסתכלת עליי במבט דעתני.
"כנראה שלומר לך ללכת להזדיין כבר לא תקף" אמרה בחצי חיוך כאוב.
"בגלל זה שפכת את המים המזויינים האלה?" שאלתי אותה בקול שגבל בצעקה.
"אם זה יגרום לך לישון בשקט בלילה.." ענתה כמו ילדה מתחצפת וחזרה אל תוך הכיתה.
למחרת.
התקדמתי אליה לאחר שהתרחקה מאנה אל המטבח.
"בגללך אני מצונן" אמרתי כשנעמדתי מאחוריה.
אני הולך להבין מה קורה איתה עכשיו ועל הזין שלי השיעור הפרטי שלה.
"מעולה" ענתה והתקדמה בשביל להתרחק.
"אני לא אוהב להיות מצונן" ציינתי תופס בזרועה ומסובב אותה כך שעמדה מולי.
"אני לא אוהב שמזיינים לי את השכל" אמרה והחזירה את ידה אליה.
"ממתי נהיית כזאת?" שאלתי המום מהשפה שלה.
"מאז שאתה והבימבו שלך התחלתם להרחיק את החברים שלי ממני" אמרה דוחפת אותי טיפה אחורה בהתגרות.
"אני לא הרחקתי אף אחד" אמרתי לה מגחך מההבעה המאיימת שלה.
היא נראתה מקסימה.
"לך תזדיין טאי" אמרה במבט מעוצבן ובאה ללכת.
"לא סיימתי לדבר" אמרתי בקול עמוק מספיק שיועד רק לאוזניה.
"אני כן" ענתה בגבה אליי.
מבלי אזהרה מוקדמת הרגשתי את מרפקה נתקע בצלעותיי.
"אני מבין שאת עצבנית" קראתי מתחיל להתעצבן בעצמי.
"אני? עצבנית? איך קלטת?" שאלה בציניות מוגזמת.
"הצלעות שנשברו שלחו רמז די עבה" מלמלתי משפשף את אזור צלעותיי בכאב.
"תראי אני מצטער אם הבכתי אותך כששאלתי מה ששאלתי שנה שעברה ואני בטוח ששנינו המשכנו הלאה מההתאהבות הטיפשית הזאת. לי יש את מאי ואני אוהב אותה ולך יש את.." בקטע הזה נתקעתי.
מבין שעשיתי טעות יותר מדי רצינית כאן.
"אל תשאר בעבר טאי. עשיתי טעויות שאני מצטערת עליהן." אמרה קול שנהיה חסר בטחון מרגע לרגע.
"והייתי מתה שזה היה עם מיקאל.." מלמלה לעצמה כשיצאה מהמטבח במהירות.
מה?
לא.
לא יכול להיות.
"הו את לא הולכת לברוח לי עכשיו אחרי שאמרת את זה" אמרתי צוחק בניסיון להפיג את הכעס שנצבא בתוכי בכמויות מסחריות.
"עוף ממני" אמרה בחדות כשרק נגעתי בזרועה.
"מה נסגר איתך?" צעקתי לה מרגיש את הוורידים שלי עומדים להתפוצץ.
"אני שונאת אותך" ענתה בקול מלא שנאה טהורה והבעה נגעלת.
מקובל.
הרי עכשיו זה הדדי.
תגובות (1)
עם מי יולי הייתה?? דייי את לא יכולה לסיים את זה ככה! תמשיכי! אני! לא! יכולה! לחכות!!