לשנוא וגם לאהוב

אני לא ידעתי מה לומר .
גם אז , וגם עכשיו .
עדיין לא יודעת .
נשארתי תקועה בימים ההם .
לצערי .
אני שונאת אותך , לא אשקר .
אני שונאת שאתה משחק בי ,
שאתה גורם לי להתאהב בך למרות שאסור .
אני שונאת את היופי שלך ואת הרומנטיות שלך .
אני שונאת את הגוף המושלם שלך שתמיד מביך אותי .
אני שונאת את העיניים שלך , שתמיד מסתכלות עלי ולא עוזבות אותי .
אני שונאת אותך , לא אשקר .
אני שונאת אותך כי גרמת ללב שלי להתרסק ,
אני שונאת אותך כי אין לי עוד את מי לשנוא .
אני שונאת אותך כי היית הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים .
אני שונאת אותך כי לא אמרת את האמת .
אני שונאת את המשיכה ,
את החוסר יכולת להסיר את מבטי ממך כשאני רואה אותך .
אני מקללת את הרגעים שבהם אני לידך ,
אני מקבלת צמרמורת בכל פעם שאתה בסביבה .
אני לא יכולה להסביר את עצמי ,
אני פשוט שונאת אותך .
את כולך .
למרות שאין לי ממש סיבה .
אני פשוט שונאת אותך .
שונאת , והפעם – באמת .