אהבה כפולה- פרק 12

עברו להם יומיים מאז שמאיה וגיא ניהיו זוג, הם כאלה חמודים ביחד כי הם כאלה דביקי וכל אלה, גם אני וליאם היינו בשלב הזה, זה השלב ההתחלתי הכיף של הזוגיות,כל השפוצי מוצי החמוד הזה.
כרגיל גיא העיר אותי, אבל זה היה בדרך שונה היום, הוא היה עצבני והייתי מצפה ממנו להיות יותר שמח בגלל שהוא ומאיה ביחד, אולי קרה משהו, קמתי מהמיטה ורצתי אחרי גיא "גיא חכה רגע" הוא עצר והסתובב "מה?" הוא אמר בטון עצבני וכועס כזה "קרה משהו? כי אתה פשוט מאד עצבני,וגם הדרך שהערת אותי הייתה שונה מכל הפעמים" שאלתי אותו והוא ענה "נראה לי אני ומאיה לא מתאימים, אנחנו בקושי מסכימים על כל מיני דברים קטנים, ויש לנו ריבים קטנים כאלו" "אתה בעצמך אמרת שזה דברים קטנים אז למה לעשות מזה סיפור?" שאלתי "זה כמו במבחן נקודות מצטברות, פה נקודה אחת יורדת פה עוד אחת ולאט לאט זה מצטבר ל-20" הוא אמר "אנחנו הולכים היום ברגל ואנחנו נמשיך את השיחה הזאת, עכשיו אני רוצה להתארגן" אמרתי והלכתי לחדר שלי.
"גיא אתה בא?" צרחתי כדי שהוא ישמע "כן" הוא אמר ובא, יצאנו החוצה "להמשך השיחה ממקודם, למה אתה מוותר כל כך בקלות? אתה ומאיה רק יומיים יחד וכבר החלטת שאתם ריבים מעט אז אתם לא מתאימים? מה קורה לך גיא, אתה משתנה" אמרתי והגברתי את קצב ההליכה שלי, גיא רץ אליי ואמר "זה לא רק ריבים קטנים, אני מרגיש שאני ומאיה לא נועדנו להיות ביחד" קטעתי אותו וצרחתי עליו "אתה חושב שאני וליאם היינו מיועדים להיות ביחד? לכל זוג יש עליות ומורדות, יום אחד ככה ויום השני ככה, הכל נתון לשינוי, וגם אם אתם לא מיועדים אחד לשנייה, אתם יכולים לגרום לכך שאתם כן תיהיו מיועדים." גיא עיצבן אותי והתחלתי ללכת יותר מהר "אלי חכי" שמעתי מאחורה את גיא, התעלמתי והמשכתי ללכת, מה הוא חושב שאני וליאם גם נועדנו להיות ביחד, לא אבל אנחנו גורמים לכך שאנחנו נועד להיות ביחד, "אליסון ווילאמס חכי דקה" מה הסתובבתי בעצבים וראיתי את ליאם, "אוי אני מצטערת, אני חשבתי שאתה גיא בגלל זה הייתי עצבנית, ולא הסתובבתי" אמרתי, "אני קורא לך כבר המון פעמים, איך לא שמעת?" הוא שאל "כנראה שהמחשבות שלי היו צעקניות שלא שמעתי כלום" וצחקתי.
"איך שכחתי" קפצת על ליאם בחיבוקים ונשיקות, ואחת הנשיקות פשוט הייתה יותר ארוכה מכולן,זה היה כל כך כיף לא להסתיר מה אני מרגישה.
נכנסנו לבית ספר כשגיא מאחורה, איך שאני נכנסתי למסדרון שלנו תקעו לי עוגת קצפת מול הפנים והדביקו לי פתק מול הפנים, ליאם לקח אותו וקרא מה רשום "מה רשום בפתק?" שאלתי ונקיתי את הפנים, 'כמה אני צריך לשלם לך בשביל לילה אחד טוב? כמו שעשית לליאם?' מילא העוגת קצפת אבל הפתק? זה היה אכזרי, אני פשוט התפרקתי על הרצפה, ליאם התיישב לידי ובכיתי "אני כבר לא יכולה יותר,עם כל הירידות האלו וההצקות האלו, ואני מדמיינת איך אני נראית, נכון אני נראית כמו מרשמלו לבן ענק?" צחקקתי לי וליאם ענה "את אומנם מרשמלו, אבל את המרשמלו שלי" ונישק אותי במצח הוא הרים אותי ואמר "בואי ננקה לך את הפנים מקצפת" והלכנו לשירותים של הבנות ונעלנו את הדלת שלא יכנסו.
עמדתי מול המראה, כבר ניקיתי חצי מהפנים שלי,וליאם עמד מאחוריי וחיבק אותי, "אני אוהב אותך גם עם פניי מרשמלו, אני אוהב אותך בכל מצב" הוא אמר "גם אני אוהבת אותך" אמרתי בחזרה וסובבתי את הראש שלי לכיוון ליאם ונישקתי אותו, זו הייתה נשיקה בסגנון ספיידרמן, הסתובבתי כלפי ליאם, העברתי את ידי בשיער שלו "כמה מזל שיש לי אותך! מה הייתי עושה בלעדייך?" ונישקתי אותו שוב פעם.
"אני לא יודע מה היית עושה בלעדיי, אבל אני רוצה להזכיר לך, כל דבר קטן שקורה את תמיד יכולה לפנות אליי, לא אכפת לי מה זה אפילו אם רק מתחילים להציק לך שוב פעם תבואי אליי,ואני אדאג להם, אוקי?! מספיק מה שקרה בכיתה ו' וכל מה שעברת בגללי, אני מרגיש נורא עם זה אז אני לא רוצה ששוב פעם זה יקרה, אז כל דבר קטן או אפילו גדול תבואי אליי, אני תמיד בשבילך" הוא אמר, "אוקיי, ואתה לא צריך להרגיש רע לגביי כיתה ו', זה היה כבר ואני סלחתי לך מזמן" ליאם קטע אותי ואמר "זה לא יעזור אני תמיד ירגיש אשם, כי את סבלת בגללי, בגלל ההתנהגות שלי כל ההצקות האלו התחילו, ואני גם הולך לסיים אותן, אני לא מוכן שאת תסבלי עוד קצת בגלל טעות מטופשת שלי שהייתי ילד" הוא אמר, "אז עד שתפסיק לומר את זה אין לך נשיקות ממני" אמרתי וצחקתי וליאם התחיל ללכת לכיוון שלי ואני הלכתי אחורה עד שהגעתי לקיר וכבר לא היה לי לאן ללכת וליאם היה מולי, הוא הצמיד אותי לקיר ונישק אותי בין כל נשיקה לנשיקה אמרתי "אין-לך-יותר-נשיקות-ממני-מ.." ואז ליאם נישק אותי ארוך יותר מכל הנשיקות האחרות, התנתקנו "מעכשיו" אמרתי וסיימתי להתנקות מהקצפת.
אני וליאם ניסינו לפתוח את הדלת של השירותים אבל היא לא נפתחה, גם אני וגם ליאם לא הצלחנו לפתוח את הדלת, וליאם ממש חזק פשוט לא הצלחנו כנראה שנתקענו, התחלנו לדפוק על הדלת ולצעוק בתקווה שאולי מישהו ישמע ויבוא לעזור אבל כלום, כנראה שלעכשיו אנחנו תקועים פה.

-בינתיים בכיתה של אליסון-
מורה:" בוקר טוב, אני הולכת לעשות הקראת שמות ואז נתחיל בשיעור…….(מגיעים לשם של אליסון).. אליסון וויליאמס?… אליסון וויליאמס? מישהו מוכן להסביר לי איפה העלמה אליסון?" אף אחד לא דיבר,לא אמרו כלום כי מן הסתם אף אחד לא ידע איפה אליסון, בשלב הזה המורה התחילה להתעצבן "אני הולכת למנהל ואני כבר חוזרת" אמרה המורה
-בכיתה של ליאם-
המורה לא נכנסה במשך עשר דקות והכיתה הייתה בלי השגחה, עד שנכנסה מורה מחליפה, "שלום אני המורה המחליפה, יש משהו שאתם רוצים לעשות?" היא שאלה וכל הכיתה ענתה במקהלה "לרדת למטה" והכיתה של ליאם ירדה.
-חדר המנהל-
"המנהל ווילסון, התלמידה אליסון וויליאמס לא נמצאת בכיתה וישנם תלמידים שראו אותה נכנסת לבית ספר" אמרה המורה למנהל, "אנחנו נלך לחפש אותה" אמר המנהל.
-חזרה לשירותים (נקודת מבט של אליסון)-
כבר כמעט חצי שיעור אני בטוחה והמורים הולכים לכעוס עלינו, אני וליאם התיישבנו על הרצפה כי נמאס לנו הניסיון של לדפוק על הדלת, הסיכוי שישמעו הוא קטן כי בקושי עוברים פה ילדים.
"אליסון" ליאם אמר לפתע "כן ליאם" עניתי "את יודעת שאף פעם כעיקרון, לא יצאנו לדייט" הוא אמר "כן אני יודעת וזה קצת מבאס אותי כי בדרך כלל זוגות ניהיים ביחד אחרי דייט אבל לדעתי איך שאנחנו הכרנו זו גם דרך חמודה, הייתי שמחה אם כן היינו יוצאים לפחות לדייט אחד, אבל זה לא חובה" אמרתי ותוך כדי ניסיתי לרמוז לליאם שאני כן רוצה שנא לדייט "אז אם כבר מדברים על כל עניין הדייטים, תרצי ביום ראשון ללכת איתי לראות סרט, כדייט?" ליאם שאל אותי "אני יותר מאשמח" עניתי, "אוווף כל כך קשה לעמוד בפני הפנים שלך" אמרתי ותוך כדי נישקתי את ליאם, למרות שהפרתי את מה שאמרתי מקודם "את הפרת את מה שאמרת" ליאם אמר "אתה חושב שאני לא יודעת?" שאלתי אותו ונישקתי אותו שוב.

"בוא נשחק בינתיים משחק עם הידיים קוראים לו פלאש אני אדגים לך איך עושים ואז תזרום עם זה אוקי?" אמרתי לליאם "טוב" הוא אמר והדגמתי לו "הבנת?" שאלתי "בערך.." הוא אמר והתחלנו לשחק "פללאאש" אמרנו ביחד, והתחלנו לשחק אבל כנראה שליאם לא כל כך הבין איך עושים את זה ולא הצלחנו, אני צחקתי על ליאם כי הוא לא ידע איך עושים את זה וזה היה מצחיק.
באמצע שאני וליאם היינו על הרצפה נפתחה הדלת והמנהל והמורה שלי עמדו מחוץ לשירותים "התלמיד ליאם והתלמידה אליסון נא לגשת לחדר המנהל" המנהל אמר בעצבים ופה אני וליאם ידענו שהסתבכנו לא משנה מה נאמר.