מה יותר חשוב (על אהבה)

ראיתי אותו
הוא ישב בפינה
מבטו הקודר
מושפל לרצפה
הייתה סיבה
סיבה אמיתית
ורגשי אשמה חנקו את גרוני
לא העזתי להתקרב ולהגיד את דברי
פשוט עמדתי
וכעסתי עלי
הוא היה ילד חסר בטחון
פסלתי אותו ברגע הראשון
לפני כמה דקות כשהתקרב אלי
ועיניו זהרו
גמגם את מילותיו
פעימות ליבו נעצרו
אמר,
"אני אוהב אותך"
קיוויתי שהמשפט לא יבוא
צעקתי,
"ואני לא!"
הוא הסתובב
ובצעדים מהירים הלך ממקומו
ואם הייתי אומרת כן?
מה *האחרים* היו חושבים עלי?
ואולי
היו ממציאים שמועות
הילד הזה
אוהב את הזאת
ואז הייתי מושפלת לכל ימי חיי!
אך על רגשותי
הלב לא וויתר
לרגע חשבתי מה חשוב יותר-
דעתם של אחרים
או הלב שלי
שבינתיים נאבק
בפחד בתוכי
עכשיו אני כאן מלאת חרטה
אבל עוד היה
קמצוץ קטן של תקווה
נשמתי נשימה עמוקה
עצמתי את עייני
התקרבתי לפינה
עם חיוך על פני
התיישבתי לידו
חיבקתי אותו
ולחשתי
"סליחה, תמיד אהבתי אותך"
עייניו גדולות ופיו פעור
לא הבין מה קרה
וכנראה חשב
שאני מוזרה
הוא חייך אלי חיוך חזרה
ותחושות העלבון נעלמו בשנייה
אבל עדיין חשב שאני מוזרה…
וכך נגמר עוד סיפור אהבה :)