קרוסאובר – פרק 6 – בעיית האוכל.

"זה רק אני, או שאין אוכל בבית?" שאל לאון בקול רם.
"זה לא רק אתה." מחה טום. "אני רעב."
"אני למזלי לא צריכה את האוכל הזה, כי אני גם ככה שמנה." אמרה פרל.
"את לא שמנה!" קרא טום.
"בטח שכן!" קראה פרל. "אתה אמרת לי שאני שמנה!"
"את לא שמנה." אמר אנדרו.
"טום אמר שאני שמנה!" קראה פרל.
"וממתי בכלל מקשיבים לטום?!" שאל אנדרו.
"מאז שנגמר האוכל בבית!" קראה אמה.
"אני רעב!" התלונן לוקאס.
"מי בכלל גמר את כל האוכל?" שאל ישראל.
"זה לא ברור?" שאל אסטוניה, והצביע על ארצות הברית שישב בחדר השינה.
"הוא אוכל לנו את כל האוכל!" אמר לוקאס.
"אנחנו צריכים לגרום לו להפסיק לאכול!" קרא סהר.
"היי, תומאס, אולי תכריח אותו לעשות דיאטה?" שאלה אמה.
תומאס קם והלך לחדר השינה.
אחרי כמה שניות הוא חזר שכולו מרוח בצבוע גואש כחול.
"זה לא עבד." מלמל תומאס.

"אוקיי, הפעם זה חייב לעבוד!" קרא סהר.
הוא קפץ על יוון, בזמן שתומר ניגן בתוף בכוח כדי לנסות להעיר אותו.
"מה בשם כל הגבינות המעופפות אתם מנסים לעשות?!" שאל גרמניה שעבר שם.
"להעיר את יוון." אמר תומר.
"אה, אז את זה עושים ככה." אמר גרמניה. הוא הוריד ליוון את החולצה.
לפתע יוון פקח את עיניו בשנייה אחת מהירה.
"יהיהיהייאיהיאריההיניעיה יאיהיהייאההיהי!" הוא קרא, וקפץ על רגליו. איכשהו הוא החזיק חנית.
"זהו זה!" קרא תומר. "יוון יהרוג את ארצות הברית, והוא יפסיק לאכול לנו את האוכל!"
יוון התחיל להתרוצץ ברחבי הבית, והוא הפיל את תיק האיפור בחדר המקלחת.
"אההההההההההההה!!!" צרחה פרל. "תיק האיפור שלי!"
"נו באמת, עוד פעם העירו את יוון?!" שאל אסטוניה.
הוא רץ ושם ליוון חזרה את החולצה.

"אז תגידו, אתם רוצים קצת לנענע את הישבן?" שאלה חנה בקול הצרוד שלה את אמה ואת לוקאס.
"למען האמת, אנחנו רוצים לעשות דברים רומנטיים." אמר לוקאס.
"כמו מה? אתם יודעים שפעם הייתי מלכת הרומנטיקה." אמרה חנה והתיישבה ליד אמה.
"איך?" שאלה אמה.
"את יודעת איך מחזרים אחרי גבר?, פשוט נותנים לו נבוט בראש, לובשים חצאית ורודה ומשמיעים בגרמופון שיר של ז'אק ברל." הסבירה חנה.
אמה תפסה נבוט ופגעה לחנה בראש.
"אח! איפה המרפאה?!" שאלה חנה.

"ועכשיו, אחרי שגלנדה עזבה, שום דבר לא יעצור אותי לעשות דברים פדגוגיים!" קראה זיווית בקול רם וצחקה צחוק מרושע.
"ועכשיו, אלך לעשות את הפדגוגיה!" קראה, ורצה במהירות לשירותים.

"ביגפוט לקרוא מגזין אופנה!" קרא ביגפוט, התיישב על הספה והוציא משקפיים והתחיל לקרוא.
"אמרת מגזין אופנה?!" שאלה פרל בהתלהבות. "תביא לי לקרוא!"
"ביגפוט לא להסכים." אמר ביגפוט, וסימן לפרל ללכת עם היד שלו.
"לא!" קראה פרל.
"ביגפוט לרצות לקרוא!" הוא מחה.
"אתה קראת לי שמנה?!" שאגה עליו פרל.

"אז איך אמרת שקוראים למשחק הזה?" שאל תומאס.
"פינגווין קלאב." הסביר לאון.
"זה מועדון לפינגווינים?" שאל תומאס.
"כנראה, כל מה שאתה עושה שם זה להסתובב ולשלם הרבה כסף בשביל לקנות דברים מוזרים, ומידי פעם לקחת כובע של ארנב פסחא ורוד בחינם."

"אוקיי, חברה, יש לי התנבאות!" קרא אדם בקול רם ומתנשא, שעמד על שולחן.
"כן?" שאל ישראל בקול משועמם, בזמן שהוא, קיילה, אסטוניה, ג'ייקוב, גרמניה, סהר, אמה, ירדן, תומר, זיווית, לוקאס וטום ישבו על הספה.
"אני ר ע ב !" קרא אדם.
"גם אני!" קרא ישראל. "הייתי אוכל את גרמניה, אבל חזיר לא כשר."

המשך יבוא…