worth it

הוא נשען עם גבו על קיר הבטון ונשם עמוק. תחנת הרכבת הייתה ריקה מלבדו. הרכבת איחרה. השעה הייתה כמעט חצות והאוויר של חודש ינואר היה מקפיא. הוא העביר יד אחת בשערותיו השחורות כפחם ובידו השניה הוציא את הסיגריה מפיו ונשף את העשן. זאת הייתה הסיגריה השלישית מאז שהגיע לכאן. הוא היה לחוץ ,קצת עצבני ואפילו התרגש. הוא לא ידע למה לצפות וזה שיגע אותו. הוא אהב להיות בשליטה, תמיד לדעת מה עומד לקרות . איתה זה לא היה ככה . איתה לא הייתה לו שום שליטה על כלום.
כשנפגשו ,לא הייתה לו שליטה על מה יקרה בדייט כי יום אחד היא אהבה לצאת להרפתקאות ויום אחר החליטה שהיא הטיפוס שאוהב להתכרבל במיטה עם שוקו חם וסרט. אבל לא זה מה שגרם לו להשתגע . כשראה אותה לא הייתה לו שליטה על עצמו. הידיים רק רצו לחבק אותה, לאמץ אותה הכי קרוב לגופו שאפשר. שפתיו רצו לנשק אותה מיליון נשיקות. ליבו פעם כאילו הוא היה באמצע ריצת מרתון. קרו גם כמה פעמים שהסמיק כאמרה לו שהיא אוהבת אותו.
זה לא קרה לו אף פעם. הוא לעולם לא הרגיש ככה אך אהב את התחושה החדשה הזו.
הוא אהב לאהוב את הנערה המוזרה והלא צפויה הזאת. הוא השעין את ראשו ונאנח בחוסר סבלנות. הוא לא יכול היה לחכות לרגע שיראה אותה אחרי כמעט חודשיים שלא ראו זה את זו. הוא השליך את בדל הסיגריה בדיוק כשהגיעה הרכבת. הנוסעים ירדו לרציף ועיניו חפשו נוסעת אחת בים של אנשים. הוא נאנח בהקלה כשראה אותה. היא חייכה כשראתה אותו. הם התקדמו אחד אל השניה והיא קפצה עליו בחיבוק, ידייה סביב צווארו ורגליה סביב מותניו. הוא צחק, מניח יד אחת סביב גבה ויד אחת על העורף שלה. אצבעותיו מסתבכות השערותיה השטניות. הוא שמח שראה איך העיניים הזהובות שלה מסתכלות עליו במבט אוהב. הוא שמח שהיא חזרה אליו.