שימו לב

משוגע משוגע הקולות צועקים לי תיגע ותתענג,
הם לוחשים לי להתנהג,
ואני עם סראונד בראש כאילו מכים אותי באוזניים,
מתכופף מפחד להתעלף, כשזה גובר על היכולת שלי להתגבר,
לבד כשזה תוקף, אני מחפף ולא משקיע, רוצה להגיע למקום שיש לי שקט,
והוא מתרחק ממני גם כשאני אומר וצועק לו, הכול שוב מוזר ושוב יקר,
אני נכנס לשחור ולא מסתכל לאחור, כבר אין לי אפשרות לבחור רק להמשיך ולצעוד.
יש מקומות שכל כך רציתי לחקור
אבל כל מה שנשאר זה לרקוד עם הקור שתופס אותי בעצמות,
נעלמו לי ההתחכמויות ואין לי מילים, שקט ורוטט נוטה להתמוטט פנימה
שוחק את הקורות, שוחק את היסודות,
שיחות בתוך הגוף הידיים רבות עם עצמן והרגליים ברוגז,
האוזניים אטומות אחת לשנייה והעיניים רואות כל אחת באור שונה.
המוח צורח והפה מתווכח הכתפיים מושכות בלי סיבה,
הכול מתנהל כרגיל, זה רק משחק זה רק תרגיל
אני על סף, אני מונח על מדף משתגע או נרגע
זה שמחה או תוגה, כבר אין לי שנייה לסדר את הכול
צועק בקול גדול הכי גדול שיש
וכבר כתבתי כל כך הרבה על זה שזה יוצא לי מכל החורים,
נוטף לי מקצות האצבעות.