אנשים זרים/בקרוב

אני אראה אותך בקרוב,
פנייך יהיו סמוקות מהקור,
אדומות, לא חיוורות,
ושערך יהיה לא מסודר, בתלתלים,
מעניק לך מראה מעט ילדותי.
ויהיה לך חיוך,
אם אצליח לגרום לך לחייך,
מתוק-מושך, כמו בסרטים,
אחד שמגיע עד העיניים,
מהפנט.
אתה תהיה שם,
עומד, מדבר עם אנשים,
ואני אוכל לצפות בך בשקט,
בסתר,
ורטט יחלוף בלבי.
ואם נשב במעגל, קרובים,
אני לא ארים מבט,
הביישנות תכבוש אותי,
ואתה הרי כלל לא מסתכל,
אנחנו בסך הכל אנשים זרים.

אני אראה אותך בקרוב,
אני פשוט יודעת,
וכאב יחלוף בלבי,
כזה שיגיד לי שיש כאן משהו,
משהו שפספסתי.