הילדה שלא רוצה להתבגר

אני לא לעולם לא התבגר זה מה שאני תמיד אומרת
להורים שלי זה לא מפריע כי הם תמיד ראו אותי כתינוקת שלהם
ותאמינו לי להישאר ילדותית זה כל כך כיף וזה הסוד שלי לאושר
לעושה דברים שאתה אוהב, להתלבש איך שאתה אוהב, להיות אנוכי כמה שרק אתה רוצה, לא לקבל את המילה "לא" , להתפרע אם הדמיון שלך, ולגלות כל יום דברים חדשים על עצמך ועל העולם הגדול הזה.
לשמוח, לצחוק כי חשבת על דבר מצחיק.
לעשות שטויות, לעמיד פנים שאתה מכשפה או פיה, לרקוד בבית כמו משוגע, ולרוץ כי סתם בא לך.
לא לעשות כלום, לקורא ספר ולהישאב לתוך דמיון של מישהו אחר.
לחלום חלומות מצוירים על ארנבים מעופפים או ספינת פיראטים שמרחפת בחלל
לראות שלולית ולקפוץ לתוכה, להרגיש את הגשם על פניך ולהוציא לשון כדי לטעום אותו
לגלוש על המעקה או לקפוץ בחבל
לבנות מבצר מכריות וסדינים, ולקנות מה דברים מיותרים, בלי דאגות והרבה חופש
כמו ילד לא אכפת לך מה המבוגרים חושבים עליי כי יש לך עוד הרבה זמן
כן אני לא רוצה להתבגר לעולם, אבל בזמן האחרון הדמיון שלי מתחיל להתפוגג ואני כבר לא קופצת לשלוליות ומתקשה לחלום חלומות מצוירים, לא משנה כמה אני אגיד את זה אני היה חייבת להודות אני מתחילה להתבגר וזה מפחיד אותי, כל כך מפחיד אני מפחדת מהמציאות מ"העולם אמיתי"
אני לא רוצה לחיות בו אני רוצה להמשיך לחיות בחדר הקטן שלי אני עם משפחתי וחברותיי בלי דאגות אבל אני לא יכולה כי כמה שכואב להודות אף אחד לא יכול להישאר ילד לנצח