מתעוררת מתוך שינה

מתעוררת מתוך שינה , נבהלת מחדש, מה היה בחלום הזה..מדוע זה היה כה מוזר..
החיים שלי כבר מזמן לא מתוקים כמו דבש..אבל בכל זאת, אני שומעת את בכי הדממה..
נרדמת . מתעוררת מתוך שינה אל המטבח , אל המקום הצח , לוקחת כוס מים, אך שומעת את קול הנפץ של זכוכית האור הקטנה . חושבת, חיי נשברים ברגע זה לרסיסים . חוזרת אל המיטה , מנסה לחזור אל החלום היפה ומוזר שבמוחי התם והקטן. חולמת את אותו סיוט, את אותם סיוטים, את אותם סיוטים של פחד ושל כאב, את אותם סיוטים ששוב פעם אף אחד כבר לא אוהב , אותי . נשארת לבד . בודדה . בחדר ריק , האוויר אותי כבר חונק , אך אני עומדת ערומה ומחכה לתשובה לאותו סיוט .עומדת ערומה , חסרת בגדים , חסרת כל , חסרת חיים . שוב מתעוררת מתוך שינה , ועדיין שום דבר לא השתנה . יוצאת לנשום אוויר אך בולעת הכל ומקיאה את הדם שלי אל תוך האדמה. רואה לפתע לידי אמבטיה עם מים , מתרחצת ומרגישה טוב יותר ממקודם. עכשיו אני ערנית אך זה מאוחר מדי , כל האמבטיה דם , ואני צפה על המים ..נרדמת שוב אל תוך סיוט …עוצמת עיניים , מתחילה למות.