מטוסי נייר-פרק 2

יצאתי מהמקלחת, מנגב במהירות את שערי עם מגבת נקייה. מחשבי היה פתוח ודיברתי בצ´אטים עם מתיו אלכס ואליוט. אז ראיתי מחלוני את אליס יושבת על אדן החלון בחדר שלה קוראת עם אוזניות. לקחתי נייר ורשמתי עליו ´מה´ת עושה?…´ קיפלתי אותו למטוס נייר, והעפתי אותו אליה. הוא נחת בדיוק על ספרה, והיא הסתכלה לצד והסתכלה עלי, בעוד נשענתי על אדן החלון שלי, מסתכל עליה בשעשוע. היא לקחה עט ויישרה את הדף, כתבה משהו, קיפלה אותו חזרה והעיפה אותו אלי, ואני תפסתי אותו. ´קוראת. אתה תמיד תהיה כזה נודניק?´ היא רשמה עם סמיילי מייואש ועצבני. גיחכתי ולקחתי את העט שלי ורשמתי ´אולי. אני משועמם´. שלחתי לה את המטוס והיא קראה ורשמה ושלחה לי חזרה. ´אז אל תפריע לאנשים שקוראים´ היא רשמה לי עם מבט עצבני ומייואש. ´מה את קוראת?´ כתבתי לה בתמימות ושלחתי לה את המטוס. היא סגרה את ספרה והחלה לרשום, בנתיים אני הלכתי להחליף בגדים לקראת הלילה, כשחזרתי ראיתי מטוס נייר עף והוא נתקל במצחי, ושמעתי אותה צוחקת. פתחתי את המטוס ונשענתי על אדן החלון. ´זה ספר על זמני השואה. נער שהיה במחנה השמדה, ראה מעבר לגדר נערה שהייתה לבושה מפואר. היא הייתה חולה, ודיברה ממש מעט. היא והנער התכתבו בעזרת מטוסי נייר דרך הגדרות שהפרידו ביניהם. אירוני. הגיע יום אחד שהאב של הילדה, מנהל המחנה, גילה על המכתבים ששלחו אחד לשני, ואסר לביתו לצאת לראות אותו. הנערה הגיעה לבית חולים כשהיא הייתה בדיכאון, עד שהיא מתה. האב בא לנער, ואמר לו שהיא עכשיו מתה, וקרע את מכתביה מול פניו בעוד שומרים אחזו בראשו כך שיסתכל על זה. הנער השתגע והחל לתקוף את המנהל עד דם. אחרי זה הם כלאו את הנער בחדר שימות בו לאט לאט מרעב וצמא. עד שהוא יפגוש שנית את הנערה´ היא רשמה לי. ראיתי שהדף מלא, אז לקחתי חדש. ´למה את קוראת את הספר אם את יודעת איך הוא נגמר?´ כתבתי לה ושלחתי את המטוס. היא הפסיקה לקרוא את ספרה, ופתחה את המכתב, קוראת אותו ומתחילה לרשום. אז היא שלחה את המטוס אלי. ´לא יודעת. ממש אהבתי את הספר הזה. כל פעם מחדש אני נופלת בשבילו. הוא גם די מרגש אותי´ היא רשמה באיטיות, כשנקודות דיו נמצאות בתחילת אותיות. ´את חושבת שגם אנחנו נתפתח כמוהם?´ כתבתי לה בציניות והוספתי סמיילי ציני, ושלחתי לה. ראיתי חיוך מגוחך על פניה והיא החלה לרשום, ואז שלחה אלי. ´להתיידד ולדבר ככה? כן. להיות מאוהבים שיהיה להם את הגורל של רומאו ויוליה. לא. אני רוצה לחיות ויש לי מישהו´ היא רשמה לי. ´ככה את מנפצת לי חלומות?´ שאלתי אותה עם סמיילי מופתע דרמטי. קיפלתי אותו ושלחתי אותו אליה. ראיתי שהיא צוחקת קצת והחלה לרשום משהו. אני הנחתי את העט על תנוך אוזני, מחכה למטוס מימנה. אז היא שלחה את המטוס, וקראתי אותו ´מה לעשות? אני שוברת ללבבות ומנפצת חלומות" היא רשמה עם סמיילי שמן מחייך, ונצנצים סביב מה שרשמה. ´רעה..´ רשמתי עם סמיילי שמן עצוב ועצבני, ושלחתי לה את המטוס. ראיתי שהיא צחקה וחייכתי בשעשוע. היא רשמה כמה מילים ושלחה לי את המטוס. ´מה לעשות? בחורה תפוסה רעה לאנשים~´ היא רשמה בכתב עגול. גיחכתי ורשמתי ´למה פתאום את לא קרה אלי?´ כתבתי ושלחתי לה מטוס. היא פתחה וקראה וחשבה כמה דקות, ולבסוף רשמה ושלחה. ´אתה פחות נודניק במכתבים´ היא רשמה לי. ´ואו, תודה´ רשמתי והוספתי סמיילי עצבני, ושלחתי לה את המטוס. היא צחקקה מהסמיילי והתכוונה לרשום משהו אבל היא הסתובבה לעבר החדר שלי ואז רשמה לי מהר, ושלחה אלי את המטוס. ´אני צריכה ללכת. נדבר מחר בערב. אני לא מדברת איתך בלימודים, לילה´ היא רשמה לי בכתב קצת מרושל, וראיתי שהיא סגרה את החלון שלה. סגרתי את שלי גם, ולקחתי דף גדול, ורשמתי עליו ´לילה טוב´ בכתב גדול והדבקתי לחלון כך שנראה, ואז פניתי למטה, לעבר המטבח לאכול משהו. לקחתי לי תפוח ועליתי למעלה לחדרי, רואה את שני המטוסים שלנו. לקחתי חוט, ותליתי את בחדר, ממספר את המטוסים, ותולה אותם. נראה כמה מטוסים נכין. אז הייתה דפיקה בדלת. ירדתי למטה ופתחתי את הדלת וראיתי את אלכס מתיו ואליוט. "מה אתם עושים כאן?" שאלתי אותם מבולבל. "אמרתי לכם שהוא לא הקשיב" אמר אליוט בייאוש. "אנחנו באנו כדי לאכול אצלך עוגה כי רק אצלך ההורים מסכימים" אמרה אלכס. "טוב..כנסו, אני מניח" אמרתי נותן להם לעבור. הם הורידו נעליים ועלינו לחדרי. "למה תלית מטוסי נייר?" שאל מתיו והסתכל. "אני מקווה שהתשובה תענה על הדף על החלון" אמרה אלכס בגיחוך. "התכתבתי עם אליס. מתברר שהיא שכנה שלי" אמרתי מתיישב על הכיסא, מרים את רגלי לישיבה מזרחית. "טוב, אז, אני שמה כאן את העוגה, והולכת להביא קולה, מזלג וסכין, וכוסות" אמרה אלכס. "אני ירד איתך" אמר אליוט יורד במדרגות. "מישהו כאן מאוהב" אמר מתיו בציניות. "או, אמרת אותו דבר על השכן של אלכס" אמרתי לו בגל גול עיניים. "אז למה דיברת איתה?" הוא שא אותי. "למה אתה קרצייה?" שאלתי אותו ואלכס ואליוט חזרו עם הצלחות, כוסות וסכו"ם. חתכנו את העוגה ואכלנו ושתינו, בערך כמו כל יום שישי.