"חץ אהבה שבי פגע הכל פתאום נפתח,ולך אומר מכל הלב אני אוהב אותך" , פרק 7
מנקודת המבט של ליאור
הייתי בהלם,שנאתי את עצמי בין רגע,אם הייתי שומר על אליאן בזמן הזה זה לא היה קורה!
הייתי חייב למצוא את הזבל שפגע בה,אם אני מוצא אותו הוא מת!
נופר הייתה לידי ורעדה,היא שתקה ורק דמעות זלגו מעיניה
רון ואביאל הגיעו,הם היו שקטים ולחוצים בידיוק כמוני…
"אתם מהמשפחה של אליאן חזן?",הרופא שאל אותנו
"כן..",עניתי וקמתי
"אליאן שברה כמה צלעות,ואת היד שלה…אתם מצאתם את זה שהיכה אותה?",שאל אותנו
"אנחנו לא יודעים מה זה…היא חזרה לבית ככה..",אמרתי
"בכל מקרה תיהיו עדיינים איתה,למרות הכל אליאן עברה טראומה,מעכשיו יהיה לה קשה להישאר לבד,היא צריכה רוגע ובלי לחץ",אמר
הנהנתי ,"אפשר לראות אותה?",שאלתי
הוא הנהן והלך
נכנסתי לחדר,כולם אמרו לי להכנס ראשון,שנאתי את עצמי כל כך לראות אותה ככה,פניה מחוסים בכחולים,גבס על ידה,וכמה סימנים כחוליםמעל היד השניה,היא הייתה רדומה….
התקרבתי אליה והזזתי חתיכת שיער מפניה,אם אני מוצא את הכלב הזה שעה לה את זה לא אכפת לי להכנס לכלא!
!התיישבתי מולה ותפסתי את ידה
"אני מצטער,קטנה…",אמרתי לה בקול שבור וליטפתי את ידה
אחרי כמה דקות היא פתחה את עיניה,ראיתי שכאב לה…
"אליאן?",שאלתי אותה בקול חלש,היא סיבבה את ראשה אלי ואז הורידה את ראשה
"אליאן אני..,תדברי איתי בבקשה",אמרתי לה והתקרבתי עליה יותר
"אנ…אני מצטערת",אמרה בקול חלש
"אין לך על מה,הייתי מטומטם!,לא עשיתי את העבודה שלי ולא שמרתי עליך",אמרתי
דמעות זלגו מעיניה וניגבתי אותם
"אני פה עכשיו נסיכה שלי",אמרתי לה וחיבקתי אותה
מנקודת המבט של אביאל
אחרי שכולם ראו את אליאן הלכתי לראות אותה לבד,הייתי בהלם כשראיתי אותה ככה,אך פניה מחוסים בסימנים כחולים ובדם יבש
הייתי בטח בעצמי שזה דור!
"היי..",התיישבתי מולה ואמרתי בקול חלש
"היי..",חייכה אלי
"אך את?",שאלתי
"אני…בסדר",אמרה לי והורידה את עיניה
"אליאן…אני רק רוצה לעזור לך,תני לנו לעזור לך…זה דור שעשה לך את זה?",שאלתי בעדינות
"אביאל אני מבקשת…אל תתערב",אמרה ושמעתי בקולה שהיא מפחדת
"ממה את מפחדת?,תיראי מה הוא עשה לך,למה את לא עושה אם זה כלום?",שאלתי בעצבים
"אני לא צריכה עזרה אני מסתדרת לבד",אמרה לי
"אביאל?,מה קורה פה?",ליאור נכנס והסתכל עלינו
"כלום…ביי אליאן",אמרתי לה והלכתי
מנקודת המבט של אליאן
הימים היו קשים,פחדתי מכל דבר,פחדתי ששוב אני הראה את דור…
ליאור לא עזב אותי לרגע וגם לא נופר ורון,הם דואגים לי ממש
אביאל מאז אותו יום כבר לא דיבר איתי,פחדתי שהוא דיבר עם דור…
אחרי שבוע שהייתי בבית חולים,יצאתי סוף סוף,כל הגוף שלי כאב מהמכות,ליאור כמה פעמים ניסה להתקשר להורים שלי אבל היה קשה להשיג אותם,הם היו בשליחות בח"ול
הגענו לבית,ומיד עליתי לחדרי,הייתי חייבת להוריד מימני את הריח של הבית חולים, התקלחתי במהירות ובזהירות.
לבשתי מכנס טרנינג וקפוצ'ון שחור שקצת גדול עלי ויצאתי,שמעתי את ליאור מדבר אם נופר וכשהם שמעו אותי הם שתקו
"היי…",נופר אמרה בחיוך
"היי…",עניתי,ידעתי שהם דואגים לי ואולי קצת יותר מידי אבל שתקתי,הייתי מותשת…
"מה דעתך ניראה סרט?",שאל אותי ליאור
"טוב…",אמרתי,התיישבתי ליד ליאור ולקחתי שמיכה
מנקודת המבט של ליאור
כשאליאן עלתה לחדרה התיישבתי עם נופר בסלון
"תגיד?,מה נעשה לגבי זה שהיכה את אליאן?",נופר שאלה אותי
"לא יודע…אני צריך קודם לדעת מי זה..",אמרתי
"ליאור תישבע לי שאם תמצא אותו לא תעשה כלום!",אמרה לי
"לא יודע….",אמרתי
"ליאור היא…",היא התחילה לדבר אבל שתקה כשאליאן ירדה
"היי…",נופר אמרה לה
"היי…",ענתה בקול חלש
"מה דעתך ניראה סרט?",שאלתי אותה
"טוב…",אמרה והתיישבה לידי,בזמן הסרט חשבתי על מה שנופר אמרה לי,אני לא יכול להרוס תחיים שלי בגללו,הוא יקבל את מה שמגיע לו אבל מתנה קטנה ממני
אליאן נרדמה עלי והסתכלתי על נופר
"אני נישבע לך…",אמרתי לבסוף והיא חייכה
עטפתי את אליאן בין זרעותי וכיסיתי אותה,לרגע זה הזכיר לי כשהיא עוד הייתה קטנה,תמיד הייתה באה אלי לחדר כשהיא הייתה עושה חלום רע,והייתי יושן איתה ומחבק אותה
המשכתי לראות תסרט עד שאליאן התחילה לזוז ומלמלה 'די..'
נופר הסתכלה עליה,ואני ניסיתי להרגיע אותה,היא התחילה להזיע ולרעוד אז הערתי אותה
"אליאן..קומי זה רק חלום",לחשתי לה והיא התעוררה,ואז פרצה בבכי וקברה את ראשה בחולצתי
"אליאן זה נגמר…",לטפתי את ראשה והרגעתי אותה
כאב לי כל כך לראות אותה ככה,רציתי כל כך למצוא את זה שעשה לה את זה
אחרי חצי שעה שנרגעה ועטפה את עצמה בשמיכה,הסתכלתי על נופר שבידיוק רצתה שאני השאל אותה
"אליאן…אולי תספרי לי מה קרה,ומי עשה לך את זה…",אמרתי לה בעדינות
"תבטיח שלא תעשה כלום…",אמרה לי
הנהנתי למרות שהיה לי קשה
"דור…",אמרה ונופר הסתכלה עלי,הופתעתי שהיא לא הייתה כל כך מופתעת
היא סיפרה לי שאיים עליה שהיא תחזור אליו עד אותו ערב שהוא היכה אותה
כל העצבים עלו לי,בן כלב הזה!,לא יכלתי להישאר אדיש ולחכות שיעצרו אותו,לא יכלתי בין רגע להירגע
"ליאור בבקשה לא…",היא בכתה
"אליאן אני חייב!,אל תבקשי ממני את זה",אמרתי לה ויצאתי מהבית,עברתי ליד הפארק והחתיכת בן כלב הזה היה שם
בלי אזהרה נתתי לו אגרוף בבטן והוא התקפל מכאבים,כולם ניסו לעצור אותי אבל ראו שלא כדי להתעסק איתי עכשיו
"מתעסק עם אחותי אה?",צעקתי אליו ונתתי לו עוד בעיטה
"חשבת שהיא אחת מהכלבות שלך שככה תרביץ לה?!",צעקתי ונתתי לו עוד כמה בעיטות
רון במהירות הרחיק אותי אחרי שראה אך דור שוכב על הרצפה
"די ליאור…תן למשטרה לטפל בו עכשיו",אמרה לי אחת הידידות שלי בשם רוני,היא נעמדה מולי וניסתה להרגיע אותי
תוך כמה דקות שוטרים הגיעו ועצרו אותו,אליאן ונופר באו,ואליאן הסתכלה על דור בפרצוף מובהל,נופר חיבקה אותה והרגיע אותה
התרחקתי מכולם והלכתי לעשן,הייתי חייב להרגיע תעצמי
תגובות (1)
תמשיכייי