סוהרת – פרק 5

"תדברי מילה ותקבלי כדור בראש." אמר האסיר שאת פניו עדיין לא ראיתי, הוא הזיז את ידו מפי והתחלתי לנשום במהירות.
"תשחרר אותי." הוצאתי מפי לאחר כמה דקות של נשימה.
"אין בעיה, אני אקבל את התנאים שלי ואז תלכי לחופשי." אמר.
"ומה יקרה אם לא תקבל?" שאלתי.
"תקבלי כדור בראש ואני אכנס למאסר עולם." אמר, המילים כדור בראש העלו בי פחד. המוות תמיד הפחיד אותי, ולחשוב שעכשיו אני כל כך קרובה אליו.
"ואם אני אתן לך כסף?" שאלתי, אם אלוהים אוהב אותי, אז אותו אסיר ישחרר אותי תמורת סכום נאה שבתוך כמה דקות אני מוציאה מחשבון הבנק שלי.
"המשכורת סוהרים שלך לא מספיקה בשביל שחרור." אמר וגיחח מיד לאחר.
"אתה צודק המשכורת שלי לא תספיק." אמרתי וניסיתי להשתחר מאחיזתו.
"תפסיקי לזוז, אני משתדל גם ככה לא לגעת באיברים שלא תרצי שאגע לך בהם." אמר, לרגע נעמדתי במקומי והמשכתי את דברי השיחוד שלי.
"המשכורת של אבא שלי תספיק?" שאלתי.
"מי זה אבא שלך מפקד הכלא?"
"שלמה אריסון." אמר ומיד לאחר אחיזתו טיפה השתחררה כך שהצלחתי לנשום.
"המיליונר?" שאל וסובב את פניי ישר אליו.
ולא האמנתי למראה עיניי, סהר שירזי.
"נו תעני מה את בוהה." אמר וניער את גופי. התאפסתי לשניה.
"כן." אמרתי ובהיתי בעיניו, הם היו יפות כל כך.
המבטים שלנו בעיניים אחד של השניה, נראו כמו סצנה מסרט. מצחיק שעד שאני חושבת על מישהו שאני ברגע רומנטי איתו, זה אסיר שחטף אותי ועומד לתת לי כדור בראש.