אהבה כפולה- פרק 9 חלק ב'

הגעתי הביתה אחרי יום מעצבן בבית ספר, נשכבתי במיטה וזרקתי הכל לצד רק שפתאום הטלפון צלצל לי, זו הייתה זואי.
"אליסון אני צריכה לומר לך משהו שאני מסתירה כבר הרבה זמן, אני יכולה לבוא אלייך?"
"כן בטח, אממ תבואי עכשיו, זאת אומרת את יכולה לבוא עכשיו אם את רוצה"
"טוב אני באה" היא אמרה וסיימנו את השיחה, תוך 15 דקות זואי הגיעה, ועלינו לחדר שלי,
"מה קרה?" שאלתי "אני צריכה לומר לך משהו שאני מסתירה כבר כמה שנים, נכון מאיה יצאה לפני שנה או משהו כזה עם שון?" היא שאלה ואני עניתי "כן נוו.." והיא המשיכה "ונכון הוא בגד במאיה עם שתי בנות אחת אנחנו יודעות מי זאת והשנייה עדיין לא גילינו מי זאת?" היא שאלה "כן נוו, את גי מי זאת?" שאלתי "לא גיליתי אני ידעתי מי זאת כל הזמן הזה, זאת אני אליסון, השלוש שנים האלו אני הדחקתי את זה ושיקרתי לכן ולעצמי, אני מרגישה נורא עם עצמי ואני רוצה לומר את זה גם למאיה, ואני אשא בתוצאות" הייתי בשוק ממה שזואי אמרה, אני לא האמנתי למה שהיא אמרה, זה כל כך לא מתאים לה לעשות את זה "אם אני יכולה לשאול, איך את ושון שכבתם? זאת אומרת חחח וואוו זה יצא לא נכון, איך את ושון הגעתם למצב ששכבתם?" וזואי ענתה "פעם אחת ההורים שלי רבו בית, וזה היה ריב פיצוץ הם כעסו מאד אחד על השנייה הייתי כל הזמן הזה בחדר שלי ושמעתי את הצעקות שלהם, עד שלא יכולתי יותר לקחתי את הטלפון וירדתי למטה יצאתי מהבית שלי, למטה פגשתי את שון, הוא הציע לי ללכת לבר כלשהו, שם שתינו אלכוהול, אני ניהייתי שיכורה, שון אני לא יודעת כמה שיכור הוא היה אבל לקחנו מונית ואני לא יודעת פתאום אני והוא התנשקנו והתמזמזנו במושב האחורי של המונית אני מרגישה כל כך נורא!! ואני יודעת שאני צריכה להרגיש ככה כי אני גרמתי את זה לעצמי" לא ידעתי איך להגיב "איך עשית את זה למאיה? אני חושבת שכדי שתלכי זואי" אמרתי לה והיא הלכה אבל רגע לפני שהיא יצאה מהבית שלי שאלה "את יכולה לא לומר על זה למאיה, אני רוצה לומר לה בעצמי?" ועניתי "כן ברור".
-כעבור שבועיים-
אני וליאם עדיין ביחד ולא סיפרנו לאף אחד עדיין, לא לגיא ואני לא סיפרתי למאיה.
אחרי שזואי סיפרה לי שהיא הייתה השנייה שאיתה שון בגד במאיה, זואי סיפרה את זה למאיה ומאיה ניתקה עם זואי את הקשר והיא לא מדברת איתה יותר ובגלל שמאיה לא רצתה שאני אהיה חברה של זואי כי היא עצבנית עליה לא הייתי, זואי עברה לעיר אחרת ואנחנו לא יודעות מה קורה איתה כי לא דיברנו איתה.
אני וליאם עדיין נפגשים מאחורי האולם ספורט בהפסקה ומבלים את הזמן שאנחנו לא יכולים בזמן אחר, זה ניהיה המקום הקבוע שלי ושל ליאם, כל הפסקה אנחנו יורדים למטה.
אני וליאם חושבים על דרך לגרום למאיה וגיא להיות ביחד, אל הם התיידדו קצת והם מדברים הרבה יותר ממקודם, אני שמחה בישבילם, בחיים לא ראיתי את גיא כל כך שמח כמו עכשיו, אני רק יכולה לדמיין כמה שמחים הם יהיו כשהם יהיו ביחד.
ובנוגע לכל הירידות עליי וההצקות הן הופסקו קצת, אני חושבת שליאם קשור איכשהו לזה.
בבוקר, גיא העיר אותי "יהיה יום אחד שאתה לא תעיר אותי ואני אקום לבד?!" שאלתי אותו "לא נראה לי זה כיף להעיר אותך" הוא ענה לי קמתי והתחלתי להתארגן, התאפרתי קצת ואמא הסיעה אותי ואת גיא ופתאום גיא שלח לי הודעה בווצטאפ, "אני יודע שיש בינך ובין ליאם משהו" הוא רשם ועכשיו הבנתי למה הוא לא אמר את זה כי אמא באוטו, שלחתי לו "אין בנינו כלום, הדבר היחידי או הקשר בנינו הוא אתה איכשהו אתה אח שלי והחבר הכי טוב שלו" עניתי לו והשיחה בנינו נגמרה.
"ביי אמא" אמרנו ביחד ויצאנו מהאוטו לכיון בית ספר, גיא הלך לכיתה שלו ואני לשלי רק שמשכו אותי לפני שנכנסתי לכיתה, זה היה ליאם, "את אמרת למישהו שאנחנו ביחד?" הוא שאל כשהוא כועס, "לא" עניתי לו, "אז זה לא הגיוני אם אני לא סיפרתי ואת "טוענת" שלא סיפרת לאף אחד.." קטעתי אותו "מה זאת אומרת "טוענת"? אתה לא מאמין לי?" התעצבנתי עליו "אז איך כל השכבה יודעת שאנחנו ביחד?" הוא שאל אבל לא נראה לי שהוא באמת שואל, "אם אתה לא מאמין לי אין לי טעם להסביר לך" עזבתי אותו ונכנסתי לכיתה.
-נקודת מבט של ליאם-
כשהגעתי לבית ספר ולכיתה שלי היה רשום על הלוח ליאם ואליסון זוג, אני התעצבנתי על אליסון שהיא סיפרה עלינו, אנחנו סיכמנו שאנחנו לא נאמר בינתיים ונשמור על זה בסוד יצאתי מהכיתה שלי וחיכיתי לה מחוץ לכיתה שלה, אחרי שדיברתי איתה הייתה לי תחושה שלא חשבתי ואולי ראו אותנו מתישהו ושהאשמתי אותה מהר מדי, היא אמרה שהיא לא אמרה לאף אחד אבל עדיין לא האמנתי לה באותו הרגע, עכשיו אני חושב על זה יכול להיות שהיא לא סיפרה לאף אחד וראו אותנו פשוט, באתי להכינס לכיתה שלה ולהתנצל בפניה אבל הצלצול נשמע ברקע והייתי חייב ללכת לכיתה, אז חיכיתי להפסקה שניפגש מאחורי האולם ספורט.
ההפסקה התחילה ומיהרתי לרדת למקום שלי ושל אליסון, אחרי כמה דקות שחיכיתי שם היא לא הגיעה, התחלתי ללכת ואז ראיתי את אליסון רצה למאחורי האולם, למקום שלנו אני ידעתי שהיא לא תבריז לי "היי" אמרתי לה "היי, אני לא יכולה לדבר כל כך אני משחקת" היא אמרה ואז ראיתי מישהו רץ אליה, אם אני לא טועה זה היה בן מהכיתה שלה, הוא הגיע אליה ותפס אותה וחיבק אותה ואליסון צחקה, זה לא שאני והיא נפרדנו אנחנו פשוט רבנו מעט ואני רציתי להתנצל אבל היא לא באה והיא גם משחקת עם בן מול העיניים שלי.
היום נגמר, הוא עבר לי כל כך לאט בדרך למטה ראיתי את אליסון היא הסתכלה עליי ואחרי זה המשיכה לרדת למטה, אני תפסתי לה ביד ומשכתי אותה אליי הלכנו הצידה ושאלתי אותה "אליסון מה זה היה בהפסקה? למה לא באת למאחורי האולם?" עבר במסדרון ילד ואמר "אתם לא צריכים להסתתר כבר יודעים עליכם, שאתם ביחד" התעלמנו ממנו ואליסון גם התעלמה ממני "אליסון אני מייד אחרי שלא האמנתי לך שלא את סיפרת הרגשתי רע ואני רציתי להתנצל בפנייך מאחורי האולם אבל את לא הגעת, הגעת רק כמה דקות לפני סוף ההפסקה ועוד עם בן, זה היה בן אני לא טועה נכון?" ראיתי אותה מורידה את הראש למטה "אני מצטער, שלא האמנתי לך" אמרתי לה והחזקתי לה את היד "אבל זה קצת מאוחר להתנצל" היא אמרה והלכה.