all you need is love- פרק 9

סורי שלא העלתי כמה ימים… אין לי כל כך השראה… לא ראיתי את ההשראה שלי כבר כמה ימים (הילד שהסיפור הזה כתוב עליו -ליאור, והחברה הכי טובה שלי- שיר)
הנה ההמשך מקווה שתהנו :)
__________________________________________________________________

וכשהגעתי למטבח היא עמדה בכניסה עם פה פעור
"מה לעזאזל עבר פה?? הוריקן?!?!" היא ניגשה לכיור, שמה את המגש והתחילה לסדר
"יעל!!" קראתי בקול והיא קצת נבהלה
"מה? מה קרה?"
"תפסיקי לעשות את זה ולכי לחדר את אורחת אני אסדר" הלכתי אליה תפסתי אותה ומשכתי אותה מהכיור
"לא נוו ליאורר! אני רוצה לעשות את זה!!" היא ניסתה להתנגד אך לא הצליחה "אז בוא נעשה את זה ביחד חצי חצי" היא הציעה עדיין מנסה להשתחרר מידיי
"אוקיי" הבנתי שאני לא יצליח להתנגד לה עוד הרבה זמן, לא היה לי כיף לראות אותה מתפתלת ועצבנית 
"את כועסת עליי?" שאלתי אותה בשקט אחריי ששיחררתי אותה והיא רצה למטבח
"קצת" היא ענתה עם פרצוף עצוב, לא יכולתי לראות אותה עם הפרצוף הזה, נישקתי אותה בעדינות
"עכשיו פחות?" שאלתי בשקט
"כן" היא חייכה אליי וחייכתי חזרה. החיוך שלה כזה מושלם 
סיימנו לסדר את המטבח ועלינו לחדרי
~~  נקודת מבט יעל  ~~
(אני משנה נקודת מבט ולעצתה של מאיה אני לא יחפור ויעתיק את כל מה שהם עשו עד עכשיו ~תודה מאיה  ~ )
ממש הופתעתי כשליאור אמר לי שעמד לו בגללי!!
עלינו לחדרו "מה עושים?" שאלתי
"את זה" הוא ענה לי תופס אותי בנשיקה סוערת, ידיו ישירות על ערפי משחררות את החוט שקושר עלי את השמלה ומושך אותה למטה, אחר כך הוא התנתק ממני ומשך את חולצתו מגופו, פתח את כפתור מכנסיו והפיל אותי על המיטה כשהוא מעליי ואני מתחתיו
"ליאור, לא" אמרתי בשקט
"אוקיי, מצטער" הוא ענה ונכנס למיטה, שמתי עליי את החולצה שלו, שהייתה עליי כמו שמלה ונשכבתי לידו.נרדמנו.
"אהובתי, קומי" שמעתי את קולו של ליאור, לא עניתי לו רציתי לישון עוד קצת
"האן, קומי" הוא לחש לי באוזן, רציתי לנשק אותו אבל הייתי כל כך עייפה אז המשכתי לישון
"אוקיי, איך שאת רוצה" הרגשתי שהוא קם מהמיטה ולפני שאפילו הייתי יכולה להגיד את שמו הוא הרים אותי מהמיטה כמו כלה ורץ לסלון
"אעאע ליאור!! אני אפולל!! תוריד אותיי, בבק…" צעקותיי נקטעו מכיוון שעפתי ונחתתי על הספה
"אאוץ'" אמרתי והחזקתי את ראשי, איפה שקיבלתי מכה
"אוי אהובתי אני מצטער, אני לא יודע מה עבר עליי שזרקתי אותך ככה על הספה את בסדר?" ליאור התחיל להילחץ , ניגש אליי ושם את ידו על ידי (שהייתה על ראשי)
"כן, זה רק קצת כואב.. אתה יכול להביא לי קצת קרח?" שאלתי אותו
"כמובן!" הוא ענה, קם ורץ למטבח להביא לי קרח
"בבקשה" הוא חזר עם שקית ענקית של קרח והגיש לי אותה
"ביקשתי קצת קרח לא את כל המקפיא!" צחקקתי, הוא רץ חזרה למטבח וחזר עם שקית קטנה ובה כמה חתיכות קרח
"זה בסדר?" הוא שאל בשקט
"כן, בוא הנה" ראיתי שהוא קצת נפגע ושהוא דואג, הוא התיישב לידי וחיבקתי אותו, לקחתי את שקית הקרח מידו ושמתי אותה על ראשי "אההה" נפלטה מפי אנחה קטנה
"את בסדר?" ליאור שאל אותי בשקט באוזן
"כן"
"ואת כועסת עליי?"
"ממש לא! למה שאני אכעס עלייך?"
"כי הפלתי אותך וקיבלת מכה"
"אתה ממש כמו ילד קטן, מבקש סליחה על כל דבר" צחקקתי
"וזה רע?" הוא חייך חיוך קטן
"ממש לא! אני חושבת שזה מתוק מאוד" חייכתי אליו
"גם את מאוד מתוקה" הוא חייך אליי ונישק אותי בשפתיים