מבוך הדרקונים פרק 2

עוזבים את נמלוס

סהר התעורר שטוף זיעה במיטתו. מחלונו הפתוח ניבט הירח ומילא את החדר באור. עברו כבר כמה שבועות מאז הגיעו לטירת נמלוס על גבו של אורוז, מלך הדרקונים ואביהם הכל יכול, וגרמו לגל של עלפונות בכל רחבי הטירה. מאז, כל לילה, סהר חולם את אותו סיוט. כשהוא סיפר על הסיוט לאודון ורודון בראשונה, הם אמרו שזה נורמלי, ושלכל הגיבורים יש סיוטים לפני או אחרי קרב גדול. אבל לאחר שהם התחילו לחזור על עצמם, נראה היה שכבר לא דובר בסיוט שנגרם מהקרב. נראה שמישהו ניסה להזהיר אותו ממשהו. נראה שהם מעוד הודאגו מהסיוט, בייחוד מהקטע שסהר ראה בו את השטן מחזיק את ספר הכאוס, אבל הקטעים שהם הכי הודאגו מהם היו הקטעים עם האיש המשונה בערוגה, והנחש בים המוזר. נראה שהם הודאגו מהם יותר מכל כיוון שאת כל הדמויות מהסיוט, למעת את שתי אלה, הם הכירו, והשתיים האחרות לא היו מוכרות להם.
כך יצא שכל לילה, הוא היה מתעורר בחצות בדיוק, והיה נשאר ער עד עלות השחר. השינה הזאת אומנם לא הייתה מספקת, בייחוד אחרי הקרב המתיש שבו ניצח את מלאך המוות, אבל הצפייה בירח במסלולו בשמיים הייתה מרגיעה. הוא תמיד הרגיש טוב יותר מול הירח, כנראה כי שמו סהר. באותו לילה היה ירח מלא, והוא הרגיש כיצד הוא נרגע מהסיוט לאט לאט.
כך הוא חיכה, בצפייה במסלולו של הירח עד עלות השחר.

באותו בוקר, בארוחה הגדולה שהוגשה להם בטירה בכל יום, קם רודון ואמר "מחר נצא לספר הבא". כולם עצרו במקומם. לאחר השבועות שבהם חיה החבורה בטירת נמלוס, הם לא ציפו שפתאום הם יצאו. "למה" שאל סהר "דווקא עכשיו אנחנו נצא, ולא אחר כך, או למה לא יצאנו לפני זה"? "כיוון" אמר רודון "שלקח לי זמן לפענח את השפה של הספר, ובזבזנו יותר מדי זמן כאן. עוד מעת יצא צבא הדרקונים לקרב, ולא נוכל לעשות דבר עם הם כבר יהיו כאן, ולא נחשל את אנטוראס של ההרס והחורבן, שמתאימה לקטל דרקונים".
לאחר מילים אלה רודון השתתק וחזר לאכול, אבל לאף אחד לא היה עוד תאבון.

באותו יום החלו ההכנות. פעם אחת, הציץ סהר לחדר של אודון ורודון בזמן שהם סידרו וארגנו את חפציהם. הוא ראה אותם מעבירים ביניהם כול מיני מכשירים משונים, בקבוקים מלאים נוזלים בכל צבעי הקשת וכל מיני מגילות.
"זה לא יפה לרגל אחרי אחרים, סהר" אמר רודון בלי בכלל להפנות מבט אליו.
סהר מיד הסתלק.

בחדרו של סהר, הוא החל באריזת חפציו. באמצע האריזה, הוא ראה מראה מכושפת שנתן לו רודון. סהר השתמש בה כמה פעמים, אבל הפעם האחרונה הייתה לפני מספר שבועות, וייתכן שקרו דברים משונים למדי.
סהר החזיק את המראה בכף ידו ומלמל מספר מילים שרודון לימד אותו.
פני המראה הפכו לשחורים, ולאחר מספר שניות הופיעה בהן תמונה. חדר מגורים יחסית מפואר, שנצבע באור אדום עז בגלל החלון הפתוח. סהר ידע מספיק על המקום הזה כדי לדעת שאין שם שמש בכלל, ושהאור נובע מצבע השמיים ומהאש שדולקת כמעט כול הזמן. במרכז החדר, על מיטה, ישב קיס'נור, האלף האפל. האלף שתה משקה מוזר ואדום שסהר העדיף לא לחשוב מה הוא, ואמר בכעס "מה קרה סהר, למה התעכבת? הסתכנתי בשבילך מספיק בשביל שלפחות תועיל בטובך לשמוע את החדשות". "אני מצטער מאוד קיס'נור" אמר סהר "אבל הנסיבות לא אפשרו לי לדבר איתך. ועכשיו, האם יש לך משהו חדש לספר לי"? "כן" אמר קיס'נור "בהחלט יש. השטן התחיל להזיז את הצבא שלו. כרגע הוא בעיקר מארגן אותם, אבל הדרקונים כבר מוכנים. נראה שהם עומדים להסתער עליכם, וזה לא יהיה טוב". "אז מה נעשה"? שאל סהר "אתם חייבים למצוא את הספר במהירות, אחרת הדרקונים יחריבו הכול. אומנם הם כן בשר ודם, כך שלא צריך כלי נשק מכושף כדי לפגוע בהם, אבל השריון שלהם קשיח ועמיד יותר מכל דבר אחר, ואני בספק אם הדרקונים פשוט יתנו לכם לירות עליהם חצים ולהלום בהם עם חרבות, כיוון שהם כנראה ישרפו אותך, ימחצו אותך או ישפדו אותך לפני שתספיק לזוז. אנטוראס של ההרס היא הדרך היחידה שבעזרתה נצליח לנצח" אמר קיס'נור. "רגע" אמר קיס'נור "האם אתם בכלל יודעים איפה נמצא הספר הבא"? "אני לא יודע, אבל רודון כן, והוא עוד לא אמר כלום לאף אחד". "טוב, אתם חייבים למצוא את הספר מהר, אחרת…" אמר קיס'נור "כן כן, אני יודע, העולם יושמד" אמר סהר "טוב, תמשיך בעבודתך הטובה" אמר סהר ומלמל כמה מילים. הוא הספיק לשמוע את קיס'נור אומר "רגע, לא גמרתי השטן עובד על…" אבל סהר, שלא שמע, ניתק את החיבור בין שני העולמות.

יום מאוחר יותר הם יצאו. פורקיס נפרד מאחותו, וכמו בפעם הקודמת, הפקיד בידיה את השליטה בטירה. הם יצאו על סוסיהם, אודון ורודון על סוסיהם המכונפים, וכל השאר על סוסים רגילים, מבעד חומות הטירה והלכו לכיוון צפון מזרח.
במהלך הרכיבה, שאל סהר את רודון "רודון, לאן אנחנו הולכים"? "אנחנו הולכים לביתם של לינדור ולילה, עיר האלפים לוסדר. משם נמשיך הלאה למקומו של הספר" אמר רודון. "אבל איפה הספר נמצא, ולמה אנחנו צריכים לעצור בעיר האלפים"? שאל סהר "אנחנו צריכים לעצור בעיר האלפים כי המקום שהספר נמצא בו שורץ יצורים שסולדים מאור השמש, והאדון העליון של אלפי השמש ומשרתיו מומחים מאוד ביצירת אור, ואומרים, שמי שרואה אותם בשעת מעשה, יחשוב כי השמש עצמה ירדה לכפות ידיהם. ואשר למקום שאנו הולכים, כאן טמונה הבעיה. התברר, שככל הנראה במקום להרחיק את הספרים מהאויב, רק קירבנו אותם יותר". אמר רודון. "למה אתה מתכוון"? שאל סהר "אני מתכוון לכך, שאת ספר המוות שלחנו בטעות לתוך יצור שמפעילים אותו מתים. ואת הספר הזה" אמר רודון "שלחנו למבוך". "מה זה המבוך"? שאל סהר "המבוך, הוא ביתם של הדרקונים, ובמרכזו נמצאת מאורתו של קריקטוס, ובה, נמצא הספר" אמר רודון.