עליי וקצת עלייך

בדרך כלל אני זקוקה לעצב,
בכדי שהכתיבה תזרום.
ועכשיו אני שמחה ועם זאת, תקועה.

אז קדימה, תשבור לי את הלב
ואחזור לכתוב, עלייך
על עוד הרבה כמוך,
שלמעשה מייחדים אותי
ואת היותי,
שושנה קטופה.