אהיה לך לשומר

לב נודד,
אני צריכה לדבר איתך, אולי רק לכמה רגעים…
הותרת אותי תוהה על כוונתך. על הרצונות, החלומות, כל מה שהשארת מאחור כדי להתמקד כל כולך במישהו שלא הפנה לעברך מבט שני…
ברור לי שאתה חושב עבורי. שאתה חושב שאתה יודע מה טוב לי יותר ממני. ואני מעריכה אותך על כך, אני באמת מעריכה את כל המאמצים שאתה משקיע בשבילי, שלא תחשוב לרגע שלא.
פשוט הותרת אותי מהורהרת הלילה…
חשבתי שהפעם, אולי רק הפעם, תגלה לי את מה שנבצר ממני מלהבין, כי אני מעט מודאגת… בשבילך.
כי אני יודעת שכאבת. אני יודעת שניסית לאחות את הקרעים מהר, לפני שאבחין. אני יודעת ששמעת אותי צועקת את שמו וקוראת אחריו כשהלך ממני ולא הבנתי למה, אחרי כל מה שנתת בעבור שישאר…
אני רק רוצה לדעת למה.
מה הסיבה בשמה לחמת? למה לא עזבת בפעם הראשונה ההיא, בה הוא כיווץ את אצבעותיו סביבך ודקר אותך בציפורניו?
ראיתי את הפצעים… אני יודעת שחשבת שאם תצליח לחבוש אותם מהם, לא אבחין. ניסית לגונן עלי. האם זה באמת היה כל כך חשוב עבורך לנסות לתפוס את האושר, גם כשראית שהוא רץ מהר יותר ממך?
אין בכוונתי להאשים אותך. אני לא רוצה להטיח בך דברים שחשבת שלעולם לא תשמע אותי אומרת. אבל הוא עשה את זה לך… ובסופו של יום, אני מצטערת עבורך, מצטערת עד לכדי כאב, על שנאלצת לעבור את כל זה. שהדמעות שלי הכאיבו לך עמוק בפנים, ושלא הייתה לך דרך לתקן.
רק רציתי לשאול אם תוכל אי פעם לסלוח לי, כי עכשיו אני מבינה, אני הייתי זו שהייתה אמורה להגן עלייך, וזאת לא עשיתי.
ובכן, אני חזקה יותר עכשיו. אני אשמור עלייך מכל משמר. אל תדאג… רק רציתי שתדע, שאני לעולם לא אתן לאף אחד לפגוע בך שוב.