הנסיכה המתה: פרק שלישי חלק א'

אני לא רוצה להיות פה.
אני רוצה להיות בכול מקום, לעזאזל, אני מוכן להיות מת וקבור עמוק באדמה, העיקר שאני לא אצטרך להיות בדרכי לארוחת ערב עם ארוסתי ומשפחתי.
רוזי, כמה נחמד מצידה להסכים למזימה המטורפת הזו.
אני לא בטוח למה משכתי אותה אל תוך הבלגן הזה, אני יודע שאני אתחרט על זה ברגע שהורי יראו אותנו, אני יודע שהם יוכלו לראות את השקר מאחורינו, אבל אני מניח שלא יכולתי לוותר על ההזדמנות לנסות ולהכיר אותה יותר טוב.
היא נראית שונה בבגדים חדשים וצבעוניים, אך אני לא יכול להגיד אם זה החמיא לה או לא, אתם מבינים, אני מכיר את רוזי עם המטפחת על הראש והבגדים הבלויים קלות, לא את הנערה הזוהרת שמולי, אך אני מניח שזו אשמתי, הייתי צריך לתת לה ללכת באחת מהשמלות הרגילות שלה ולעזאזל עם מה שיחשבו הוריי.
"אימי תכריח אותך להוריד את הכובע הזה, את יודעת?" אני שואל ומושיט יד לגעת באחד מהוורדים על הכובע.
"אני אתמודד עם זה." היא אומרת על פניה רמז לחיוך, אני לא חושב שאי-פעם ראיתי אותה מחייכת, וזה תמיד שובר מעט את ליבי, העולם הוא לא מקום טוב במיוחד, אבל אני בטוח שהוא היה טוב בהרבה אם היא הייתה מחייכת, לפחות פעם אחת, רק בשביל שהעולם יוכל לחזות ביופי אמיתי.
"אני לא חושב שאי-פעם ראיתי את שערך, אמרי לי מה צבעו?" אני מנסה למשוך את הכובע מראשה, אך היא תופסת אותו כפי שאדם טובע תופס בקרש צף.
"תצטרך לחכות ולראות," היא אומרת במין שובבות כזו."אני רוצה שזו תהיה הפתעה." היא מוסיפה, ונימתה עליזה, אך בעיניה עוברים עננים, משהו לא כשורה, אך אני לא יודע מה.
"מה קרה?" אני מוצא את עצמי שואל ואני לא יכול שלא לקלל את עצמי על שדיברתי, אני לא צריך להתערב בעניינים שאינם שלי.
"מה אם הם לא יאהבו אותי?" חשש נשמע בקולה, ועצב נראה בעיניה הבהירות, אני לא יכול ממש להגיד לכם מה הגוון שלהן, הן נעות בין אפור וכחול ועוד מיליון ואחת גוונים אחרים, ואם יכולתי, הייתי מביט לתוכן לנצח, אך זה רק זמני, המצב שלנו, יום אחד, היא תפגוש מישהו שיגרום לליבה לשוב ולדפוק, ודרכי ודרכה של הנסיכה המתה שלי ייפרדו לנצח, ואני אהיה רק סיפור שהיא תוכל לספר לנכדיה.
"מי?" אני שואל, מבולבל, הרי מי יכול שלא לאהוב אותה, את עיניה הגדולות ואת פיה היפה, את תווי פניה העדינים ואת גזרתה המדהימה?
"הורייך, טיפשון." היא עונה וחיוך דקיק מפציע על שפתיה, אני צדקתי אתם יודעים, חיוכה הוא הדבר הכי יפה שראיתי אי-פעם.
"כל מי שלא יאהב אותך, הוא טיפש."