חייבת לגלות פרק 6 – אחרון!!

אושרת החלה בחיפוש אחר אמה בגיל 18 וסיימה את מסעה בגיל 18 וחצי, כמעט 19. היא עזבה את הוריה המאמצים בלי להיפרד כמו שצריך, ויצאה לדרכה.
מאיה ואביב, הוריה המאמצים, נשארו שוב לבדם.
"היא לא תחזור" אמרה מאיה יום למחרת עזיבתה של אושרת ובכתה תוך כדי.
"דיי מאיה, אני אומר לך שהיא תחזור, היא לא תשליך את כל חייה לאבדון" אמר אביב למאיה.
במשך חודש קיוו שניהם שאושרת תחזור, אך היא לא חזרה.
מאיה שנאה את עצמה על שלא אמרה לאושרת את האמת מההתחלה והיא האשימה את עצמה בעזיבתה של אושרת.
עם הזמן שעבר גם אביב איבד את אמונתו שאושרת תחזור והוא ויתר לחלוטין בתום חמישה חודשים.
הם התקשו להמשיך בחייהם ללא אושרת אך ניסו להישאר חזקים. בסיום 7 חודשים מאז עזיבתה של אושרת, המשיכו מאיה ואביב בחייהם והתגברו עליה אך עדיין, הם היו מעדיפים שהיא תישאר לצידם.
אושרת, שגילתה כי התעלומה על אביה ואמה לא תיפתר, הייתה צריכה כתף כדי לבכות עליה. בתחילה הגיעה אושרת לביתה של אמה ודיברה עם שלומית חברתה של אמה. אך היא הייתה עסוקה מדיי בכדי להקשיב לאושרת, ואושרת המשיכה לחפש מישהו לדבר אתו.
לאחר 7 וחצי חודשים מאז עזבה אושרת את מאיה ואביב, היא חזרה לביתם. היא דפקה על דלתם בעדינות ואביב פתח את הדלת.
"אושרת?" שאל אביב. "זאת את? זאת באמת את?" הוא שאל בהתפעלות.
אושרת לא הייתה מוגלת לענות, הדמעות הציפו אותה והיא רעדה כולה, היא התרגשה כל כך עד שהיא התעלפה.
אביב הרים אותה והניח אותה על הספה, לאחר שתי דקות אושרת התעוררה.
"אבא" קראה אושרת לאביב.
"תודה על שאתה פה" היא המשיכה.
"אין על מה מתוקה" הוא אמר וראה כי אושרת נרדמה.
הוא לקח שמיכה וכיסה אותה. אושרת לא התעוררה עוד באותו היום.
למחרת התעוררה אושרת בבוקר, היא פנתה לאביב ומאיה בחיבוק ונשיקה.
"אני מצטערת שעזבתי" אמרה אושרת.
מאיה חייכה ולא ענתה, היא רק חיבקה את אושרת חיבוק אוהב.
מאוחר יותר סיפרה אושרת לאביב ומאיה את כל מה שקרה מאז עזבה, על אמה ואביה שנפטרו ועל הבגידה שאולי הייתה.
מאיה ואביב נשארו לצידה של אושרת ולא עזבו אותה, הם אמרו שהם לעולם לא ינטשו אותה ושהיא ברוכה תמיד בביתם.
כך למעשה, נגמר סיפורה של אושרת. היא לא הבינה בדיוק את סיפור הוריה אך דבר אחד היא ידעה: יש לה הורים, והיו לה הורים כל הזמן, היא פשוט הייתה צריכה להסתכל מסביב.

-הסוף-