פריחת אהובתי

כשאת הולכת, אני בדמיוני מחבק את הצל,
והאוויר שנשמת כשהיינו קרובים
מדמיין אותך במתיקות מכשפת, מתפעל
ורוצה להישאר ברגע הזה תקופת חיים
צעדייך קלים בשדות הקרב של הלב שלי
מותירה אחרייך פרחים ונשיקות בשבילי
את מלטפת את המכאוב ברכות
ואני כמשתקע בעינייך ובדמות
כאילו שלא להשלים אותי, אלא להיות איתי
וביחד נלך בדרכינו וכל האושר הופך לאמיתי
את יותר ממה שיכולתי לתאר, אפילו לא כמעט
מבטך המשחרר מוריד אבנים מהלב כשהוא נצבט
עוד ממך ורק ממך, את ואין אחרת
אהובתי הכלנית, פריחתך כמו היותך, נהדרת.