כיווני שמיים
הכול דוהה,מתערבב והופך לאחר
עולם הולך גודל,הולך דועך
ממלאים את הזמן בהסחות דעת
צללים גדולים אנשים קטנים
סופרים קדימה ואחורה את הזמן
מתחמקים לצדדים
חיים בין הלמעלה ללמטה
כל הדרך בעליות ומורדות
מרצפים את שביל הזיכרונות שלנו
ומסתלסלים בשבילים של אחרים
מאחדים מפרידים ונקטעים
הבזקים של שמחה ואושר בין כעס לעצב
משתנים כל הזמן,מוותרים לזמן
שיעשה את שלו
תגובות (2)
"מרצפים את שביל הזיכרונות", אוכל לשאול ממך את ההגדרה? (לא אפרסם כמובן, רק לעצמי) ^^
אני מתמוגגת מכל מילה, אתה עוד תהיה משורר ענק בבוא היום! אולי אפילו כבר מחר, אני אקווה :)
בכיף, קיבלת.
ואהה..אממ,כן הכול אפשרי,תודה רבה לך:)