שינוי זה לא רע ~פרק 4 ~ סוג של סיפור ערסים

פרק 4:
נ.מ. רון
"רגע לא עשיתי אותך כבר?" הכוסית שלאה אותי
" יש מצב את היית באילת בחופש במקרה?" שאלתי אותה מנסה להיזכר
" אה כן! אתה זה זה שיצא מהשירותים כל חצי שעה עם מישהי אחרת!" היא אמרה בהתלהבות.
עכשיו אני זוכר אותה! וואי היא הייתה זיון מדהים עשינו את זה לפחות שלוש פעמים בארבעים וחמש דקות. אין אלוהים מת עליי שהוא הביא אותה לפה.
"אמסלם!" שמעתי את שיר צועקת לי ורצה לכיווני.
פתחתי את ידיי לחיבוק גדול ועטפתי אותה באוויר
" מה קורה נסיכה?" שאלתי אותה והורדתי אותה למטה באמת ששיר נסיכה, החברה הכי טובה שלי מת עליה
" ברוך השם אני רואה שכבר פגשת את שון" היא אמרה והסתכלה עליה. יופי זה מה שחסר לי שדפקתי חברה טובה של שרי. פעם שעברה זה נגמר בריב ענקי והיא לא דיברה איתי איזה שבוע
" מאיפה את מכירה אותה?" שאלתי את שיר והעברתי מבט בינה לבין שון הלוך ושוב בזמן שאני מתפלל בראשי שהם סתם מכירות
" היא יושבת לידי בכיתה אבל היא לא מדברת הרבה" שיר אמרה ונשענה עליי. יש יותר חסרת טקט ממנה? לא אין
" את יודעת שהיא עומדת ממש מולנו" רמזתי לשיר שתשים לב מה היא אומרת
" כן אבל אולי זה יגרום לה לדבר יש היום ראונדים והיא לא רוצה להישאר בראונד הראשון שלה לבד" היא אמרה והסתכלה על שון
" אל תיקחי את זה אישי אני פשוט לא מתחברת לבנות" שון אמרה והסתכלה על שיר במבט מתנצל
"פחחח זאתי?" אמרתי והצבעתי על שיר " זאתי יותר גבר מכל הבנים בפנימיה ביחד" אמרתי וצחקתי עליה ובתגובה היא נתנתה לי מכה בחזה.
" רגע מזה ראונדים?" שון שאלה והסתכלה על שיר.
" זה השעות האומנותיות זה כתוב לך במערכת" שיר אמרה והצביע על דף ביד של שון
" לכי תתארגני לשיעור הראשון שלך ותפגשי אותי פה עוד רבע שעה" היא אמרה והתרחקה משם
"טוב ביי" שון אמרה לי והסתובבה ללכת
" וואוו ואוו מזה אין נשיקה אין חיבוק אין לחיצת יד ידידותית?" אמרתי לה ותפסתי לה את היד כדי שתסובב עליי. היא חיבקה אותי ונתנה לי נשיקה בלחי ואני טפחתי על ישבנה בעדינות
היא הסתובבה וחייכה לי חיוך פלרטטני ומגרה.
נשכתי את השפה התחתונה שלי ותפסתי את ראשי בין ידיי איזה כוסית היא יאמהההה
"אחי אתה בא? יש לנו סדנא עכשיו" אלירן אמר לי והעיר אותי מהמחשבות ( ~הערת הכותבת ~ סדנא זה כמו סוג של נגריה כזה ואלירן הוא החבר הכי טוב של רון)
" כן כן" אמרתי והתחלנו להתקדם לסדנא

~בסדנא~
" אחי מי זאת שדיברת איתה בהפסקה?" אלירן שאל אותי בזמן שאנחנו מתקנים איזה ספסל שבור
"אחת חדשה שעשיתי באילת. משהו פצצה" אמרתי לו בסתמיות כדי שלא יראה שאכפת לי ממנה למרות שדי מעניין אותי למה היא פה.