תקוות ואנשים שאני אוהבת

יש לי ארון
והוא גדול ומלא בדברים
ואת אף אחד מהדברים אני לא אוהבת באמת
כי אני אוהבת אותה וזה מספיק

יש לי אותה
והיא יפה וחכמה
והיא כל כך שונה ממני
אבל גם כל כך כמוני

יש לי זוג נעליים
והן שחורות וגבוהות
וכשאני נועלת אותן אני מרגישה כאילו אני בצבא,
כאילו שאני באמת מועילה למישהו

יש לי תקווה
והיא אולי נראית קטנה
אבל היא כל מה שמחזיק אותי
אפילו שאני יודעת שזה לא בסדר
כי אני לגמרי אתפרק אם היא לא תתגשם

יש לי הרבה תקוות
לא רק אחת כמו שחשבתם בבית הקודם
וכשהחושך משתלט עליי
הן דוחפות אותי בחזרה אל האור