-מרד נעורים- וואן דיירקשן- מרתון חלק שני

זאיין:ליאן!, אני… אני מצטער!, את ״המצטער״ הוא אמר בשקט, כאילו שאני לא אשמע…
אני:מעניין!
זאיין:מה מעניין?
אני:שכל כך קל לפגוע במישהו, להגיד לו במילים שיוצאות מהפה דברים כל כך קשים לעיכול, אבל מצד שני, כשזה מילה אחת, זה כן קשה להגיד….. מילה אחת שאולי יכולה למחוק את כל המילים המגעילות שיצאו מהפה….
זאיין:אני יודע… ואני באמת מצטער!, הפעם הוא אמר את זה ברצינות… בקול רם… להראות לי שהוא מצטער…
אני:טוב בסדר… הבנתי….. אבל מה ייצא לי מזה שאני אסלח לך?
זאיין:מה שיצא לך כשאמרת לי כן!, הנה זה מתחיל חשבתי לעצמי, הוא התכוון כשאמרתי לו כן כשהוא הציע לי חברות… כמו שכבר ידוע לכם… משפטים כאלה פשוט ממיסים אותי!, לא יכלתי לו לחייך אבל התאפקתי…
זאיין:מה את אומרת?
אני:אני לא אומרת!
זאיין:אני מתגעגע אלייך!, אני אוהב אותך!, הוא אמר ובלי לחשוב פעמיים הוא לקח אותי לזרועות החמות שלו ועטף אותי בנשיקה, הדמעות שוב חזרו אל עייני, הן זלגו אחת אחת, אבל זאיין דאג להן ונישק גם אותן… זה היה רגע שאני לא אשכח…

טררררר השעון צלצל והעיר אותי….. לרגע פחדתי שהכל היה רק חלום, אבל לא…. עדיין הייתי בזרועות של זאיין, מרגישה את היד החמימה שלו מלטפת אותי, את השפתיים הממכרות שלו נוגעות בשלי נגיעות קטנות וחמימות, בדיוק כמו פעם, באותו טעם………… טעם של פעם…
אני:זאיין?
זאיין:מה?
אני:תבטיח לי שזה לא יקרה שוב….
זאיין:אני מבטיח!!!! אני נשבע לך בכל מה שאת רוצה…
אני:אז למה שלחתי לי הודעה ורשמת לכריס, וגם אמרת לה שהלב שלך שייך לליליאן!
זאיין:מי זאת ליליאן?!
אני:אני אמורה לדעת?
זאיין:איך ההודעה הגיעה אלייך בכלל?
אני:אתה שלחת לי אותה!
זאיין:תראי לי רגע!
הושטתי יד אל הטלפון שלי שהיה על השידה, הראתי לזאיין את ההודעה והוא התחיל לצחוק!!
אני:מה מצחיק אותך כל כך?
זאיין:את צודקת, התבלבלתי… שלחתי אלייך את ההודעה במקום אל כריס… אבל אני לא מכיר שום ליליאן, הטלפון בטח תיקן את ליאן בליליאן, התכוונתי אלייך!
ואז הכל התברר לי, התמונה המעורפלת שהייתה לי בראש התחדדה….. מזה למדתי משהו אחד…… אסור להסיק מסקנות….