האהבה שווה לאושר…

מתי הדמעות ייגמרו, המחשבות ייפסקו, הגעגועים ייעלמו…?
אומרים שלפני שהסתדרת בחיים, לפני שהכרת בן אדם כלשהו, אין סיבה שלא תסתדר כשהוא כבר לא יהיה… אז אומרים, משקרים!
אולי קל לאחרים… כבר בנית לעצמך חיים, התרגלת לראות את אותו הבן אדם כל יום, לחלוק איתו כל רגע ורגע בחייך. אבל זה לא סתם הרגל, את נהנית, זו אהבה!
רק כשאתה מאבד משהו, אתה מבין מה הערך שלו והמשמעות שלו בחייך.
את מבינה שהוא היה האושר שלך, הסיבה לחיוך שמרוח לך מאוזן לאוזן, ועכשיו, את צריכה להפנים שזה כבר לא יהיה עוד.
את עולה לישון בלי חשק לקום למחרת בבוקר, את מרגישה שלקחו לך את השמחה, את החשק לחייך, לצחוק.
אין לך כבר כלום בין הידיים, הכל חמק לך מבין האצבעות.
חושבת על להתנחם אצל החברות? כשתמצאי כאלו תכירי לי אותן, עדיין לא פגשתי כאלו, בספק שאני אפגוש אי פעם.
להתנחם אצל המשפחה? בלתי אפשרי…
מי נשאר לך? את לבד בעולם, את כלום בצורה של שום דבר.
אין לך תכלית לחיים, לקחו לך אהבה… עקרו ממך כל טיפת שמחה שהייתה טמונה בך.
בשביל מה, מה הסיבה? בשביל לרצות אחרים… אז בסדר, מקווה שעכשיו אתם מאושרים, כי אני כבר לא…