צנחה לגליו של הים
גלי הייתה ילדה קטנה, עייניה הצחורות נצצו בחשכה. שערה הזהוב זרם כשטף החיטה ויידיה היפות יזכרו לעד.
תמיד אהבתי את גלי, איך אפשר שלא. היא הייתה ילדה נחמדה וחברותית, היא נפגעה מהדברים שלי אומנם נראו מטופשים אך בשבילה הם היו עולם ומלואו.
תמיד אהבתי להביא מדבקות לגלי, היא אהבה אותם ובשבילי זה היה כמו סגירת מעגל – היא העניקה לי שמחה בחיים ואני הענקתי לה חברה.
לגלי היו חברות אבל היא לא באמת אהבה אותן, הן תמיד היו מגלות לה סודות הן שכבו על הכרית בנחת.
אני הייתי החברה היחידה של גלי, גלי הקטנה. היא תמיד אהבה לשחק בתופסת ולהמציא לי שמות חיבה.
גלי הייתה קטנה ממני לפחות בחמש שנים אבל היא תמיד הבינה אותי לא כמו אנשים אחרים.
גלי הייתה בוגרת לגילה ונראתה כעובר צח, גלי הייתה מאז ומעולם עכשיו צנחה גלי לגליו של הים.
תגובות (2)
אהבתי ואפילו מאד… אוף זה כל כך עצוב :(
נחמד מאוד.