“עד מתי אוהב אותך ” #פרק 4

" אימא יש פה איפה קופסא עם בערך 5 קילו גלידה בטעם תות-גבינה? " שאלתי תוך כדי חיפוש במקרר אחרי כל דבר מתוק עם כמובן עדיפות לגלידה בטעם הכי שווה בארץ – תות גבינה

" אם תמשיכי עם כל הגלידות האלה את ממש תשמיני וחבל " אמרה איילה תוך כדי שהיא מתקתקת במהירות את אחת העבודות שלה מהאוניברסיטה

" תסתמי " לחשתי

" פעם באה , אחות קטנה , שיהיה לך חבר חדש , דברי איתי אני אתן לך טיפים איך להחזיק בחור בביצים , ולא שיזרוק אותך רק בגלל שאת.. "

"שש !! תסתמי ת'פה ! אימא לא יודעת את הסיבה האמתית " לחשתי בעצבים

" יו אימאל'ה תהרגי אותי וזהו!! " צעקה איילה

אז כמו שהזכרתי איילה דיי מושלמת- כריזמטית, יפה , הייתה המודל לחיקוי להרבה בנות בבית ספר, והבת האידיאלית לבנים בבית ספר . היא לא סתם אומרת שהיא יכולה לתת לי טיפים את האמת היא דיי צודקת .. היא תותחית בקטע הזה , היא נמצאת עם מישהו כבר 5 שנים ומשהו , קוראים לו ערן הוא לומד איתה רפואה , הם נהיו יחד גם בגיל שאני ושון נהינו יחד רק שהם באמת החזיקו מעמד ובינתיים נראה שהם כן בהחלט יתחתנו .

" מה קרה ??" שמעתי את קולה של אימא מחדרה

" סתם , פשוט נמאס מהפתטיות של שירה , כאילו היא טוחנת כל היום גלידה , מסתגרת בחדר, לא משקיעה בעצמה , וכולה בגלל איזה בחור " אמרה איילה

" איילה מספיק , תתנהגי לאחותך בכבוד , לדעתי אם ערן יעזוב אותך את תתנהגי הרבה יותר גרוע ממנה , לדעתי שירקו מתגברת באופן נפלא " אמרה אמא כאשר יצאה מחדרה כדי ליישב את הרוחות

" רק שלי זה לא יקרה.. אבל לא משנה " סיננה איילה

" תסתמי תפה שלך כבר!! לא יכולה לשמוע אותך יותר !! אמן שערן יעזוב אותך רק בשביל שתרגישי מה שאני מרגישה ותפסיקי להתנשא מעלי בדברים שאת לא מבינה בהם !!" צעקתי ורצתי לחדרי והתחבאתי תחת השמיכה החמה והמנחמת . לפתע שמעתי דפיקה בדלת

" מה " אמרתי בעצבים

" אני יכולה להיכנס שירקו ? " שמעתי את קולה הרך של אמי

" אם את רוצה " אמרתי וקיוותי שהיא תכנס . כל כך צריכה את החיבוק של אמא שלי , למרות שאני כבר גדולה ודיי התרחקנו וכל אחת יותר עסוקה בעניין שלה ואמא יודעת מתי להתערב ומתי לא. היא תמיד נמצאת שם בשבילי .היא כמו גיל רק בבת ומהמשפחה שלי – לשניהם יש מין כוח לקרוא אנשים והם יודעים תמיד מה לעשות ומה להגיד.

" אפשר להיכנס גם ? " שאלה

זזתי ופיניתי לה מקום במיטה , היא נכנסה בעדינות וחיבקה אותי ונשקה לראשי

" אל תתייחסי אל איילה . אולי היא יותר גדולה ממך אבל את יותר בוגרת, היא הייתה עם ערן מגיל 16 הוא החבר הרציני הראשון שלה , היא לא חוותה כאב של פרידה לעומתך "

חיזקתי את עוצמת החיבוק ואמרתי " אמא אני כבר לא יודעת מה לעשות . איילה צודקת אני פתטית – כל היום במיטה ומשמינה מגלידה "

" אז בואי נחשוב על פתרון אהובתי " ענתה . אמא ערערה והמשיכה " מעכשיו אני מוצאת לך עיסוקים חדשים , ודבר ראשון תתני לי את הטלפון שלך , אני עושה את הדבר הכי כואב שיש בעולם אבל חייבים שירקו "

לא הבנתי מה היא רוצה אז נתתי לה את הטלפון בתמימותי
פתאום אני רואה שהיא מוחקת את כל השיחות את המספר את התמונות הכל!!

" אמא מה את עושה ?!!? " צעקתי . והרגשתי כאב ואובדן על כל המזכרות שלי ממנו ומהשיחות שלנו לתמיד

" מספיק ! זה רק מזכיר לך אותו וככה לא תוכלי להתגבר עליו " ענתה

" ועכשיו אני ואת הולכות לחשוב על איזושהי תעסוקה בשבילך ! יותר אני לא רוצה לראות אותך בבית ! אני רוצה לראות אותך מבלה ונהנית " אמרה

" תודה אמא .. על הכל , אני מאמינה שזה יעזור קצת " עניתי

" הכל תלוי בך וברצון שלך "

" את צודקת .. מעכשיו אני לוקחת אחראיות ! אני נשבעת שאני אעשה הכל אבל הכל כדי שאני אהיה מאושרת ! " וחייכתי
זה היה החיוך האמיתי הראשון שלי מאז שנפרדנו