משפחה מכושפת- פרק שלישי – בעיה קטנה

נקודת המבט של גון:
שאמא ואבא חזרו עם לופסי אן לא הפסיקה לחבק את לופסי, ולופסי רק ליקק אותה,
עשיתי פרצוף משועמם,
״שלום גון״ אמרה אמא ונישקה אותי במצח,
אמא שמה לב ליד החבושה שלי ושאלה,
״אוי גון מה עשית הפעם?״
״ניסוי״ מלמלתי אמא נאנחה ואמרה,
״גון למרות שאני לא יודעת מה אתה עושה שם תפסיק בבקשה. ועכשיו אתם רעבים?״
״אני די רעב״ אמר אבא וטפח על הבטן שלו, אבא ישב ליד החלון במטבח ועישן הוא ואן ניהלו את הוויכוח הרגיל לגבי העישון של אבא
״….אבל זה לא בריא ! חוץ מזה אתה תחלה ואולי גם תמות!״ אמרה אן ופיזרה מעל פניה את העשן, ״הייתי יכול להפסיק״ אמר אבא וליטף את לופסי ששכב על הברכיים שלו
״אבל במקרה שלי זה מאוחר מדיי״ הוסיף, אן התעצבנה ופנתה לאמא ״אמא למה את לא משכנעת אותו להפסיק?״ אמא הסתכלה על אבא,
״אני אשכנע אותו אל תדאגי״ אמרה אמא בעידוד, ״עכשיו הכנתי שניצלים וצ׳יפס״
אן עשתה פרצוף חמוץ, לקחה מאבא את הסגרייה וכיבתה לו אותה, שמתי לב בפניו שהוא קצת התעצבן, אבל אחריי זה הוא רק קם והתיישב לאכול יחד עם אמא ואן.
בזמן שכולם דיברו התעסקתי במבחנה עם החומר החדש, ´זה יהיה טוב´, חשבתי.
״מה יש לך שם גון?״ אמר לופסי ורחרח את הכיס שלי,
״כלום״ השבתי.
לופסי כמובן הלך לאן הם חברים טובים, ואני ולופסי לא הסתדרנו בכלל, אז בקושי דיברנו רק בריבים שלי ושל אן דיברנו.
הוא תמיד לצידה אבל הוא רק כלב זה הכל.
אחרי שאכלתי אן יצאה עם לופסי לסיבוב.
עליתי לחדר ועשיתי שיעורי בית. תרגלתי קסמים ברמה מאוד גבוהה, תמיד אמרו לי שאני חכם ושיש לי פוטנציאל אבל אני רק מתמהמה.
כשסיימתי, שמעתי שיצאתי מחדרי את אמא ואבא מדברים על תינוק, ואז הבנתי ידעתי שהם מסתירים משהו.
לא אכפת לי שיהיה לנו עוד אח אבל, בשביל אן זה יהיה סוף העולם! ואני אולי קצת מגזים אבל זאת האמת שאן נכנסה הם השתתקו וחזרו לעשות את מה שהם עשו, אן עלתה לחדרה כשלופסי ישן בידייה. אנשים אחרים היו אומרים שזה חמוד ואומרים משפטים ״אווו איזה חמודים״ אותי זה מעצבן. מאז שהכלב הזה הצטרף למשפחה אני רק רוצה שקט ממנו! 'משחק אותה החמוד אעלק..' מלמלתי לעצמי במחשבות והלכתי לישון.

התעוררתי וכמעט נבהלתי מהחלום שהיה לי ורצתי ישר למעבדה עובד כמו מטורף ונזכר למה אני עושה את זה בכלל…