‘הפגומים’/מכשפי קסם

היא פקחה את עיניה בחדות. הפגיון הדק בצבץ בבטנה וצבע אדום כיסה את חולצתה. היא הביטה באיש הגבוה שעמד מולה, בעיניו הפראיות ובלבושו המרושל, באדי הקור הכבדים שיצאו מפיו. ידיו נחו ברפיון לצידי גופו, והבעה מזוגגת היתה בעיניו, לא מאמין למה שעשה זה עתה.
היא קרסה על רגליה וגופה נאבק בידיה, מנסה להישאר בשליטה ולהיפטר מהרעד הבלתי פוסק שחלף בו.
זעקת אנקה נשמעה באוויר כשידה שלפה לבסוף את הפגיון. היא נשכה את שפתה וחתכה בעזרתו פיסת בד משמלתה הארוכה. ידיה של הקוסמת אחזו בבד והצמידו אותו בכוח אל החתך הרחב.
נשימותיה החלו להאיץ.
"מה את עושה? מדוע אינך מחלימה?" שאל אותה בקול רועד וניסה להתקרב, אך רגליו היו מרותקות במקומן. הוא לא ידע אם זה היה אחד הכישופים שלה או השיתוק שחלף בגופו מהפחד.
"אתה עדיין לא מבין קסם, צורת ההסתכלות שלך עליו היא עדיין גולמית מידיי, לא מוחשית." מילותיה נשמעו בבירור ולא העידו שהיא נמצאת בכאב. הוא הביט בה בבלבול.
"את תמותי. את חייבת לעצור את הדימום." רגליו נעו לבסוף והוא הצליח להגיע אליה. הוא נגע בידיו בקצה החתך ורוח קלה החלה להתערבל סביבו. הקוסמת עצרה אותו.
"אתה חושב שאם תחלים את החתך אז הכאב יעבור? הוא לא. קסם לא עובד כמו באגדות הללו שגדלת עליהם, הוא לא מרפא ומעלים אנשים בשנייה. הוא לא דבר שקל ללמוד. זה לוקח שנים, וגם אחר כך, יכולים להיות אלפי כשפים שאתה לא מכיר. ברגע שאתה נותן לקסם לעזוב אותך- אתה מרוקן מידיית את האנרגיה הנמצאת בך ואת רמת החיים שלך.
מהרגע הראשון שאתה משתמש בקסם, ואפילו אם זה בטעות- קסם הופך להיות מהות חייך. ברגע שאתה תשתמש בו יותר מידי- אתה עלול להתלקח ולמות." היא הרחיקה אותו מעט ממנה, אך הוא אחז בזרועה בחוזקה. "אני יודע. אך אני גם יודע שאם לא אעזור לך עכשיו אני אעבור על אחד החוקים שנשבענו עליהם- להגן ולהושיט יד לכל מכשף שנמצא בצרה.
אני יודע שאני זה שגרם לך לזה, אך אני נשבע, אני… אני לא יודע למה עשיתי את זה…" הוא החזיק את ראשו וצרח.
רוח שחורה הופיעה מעליהם, והיא ידעה שעכשיו היא לא תוכל לעשות דבר. הוא מאלץ אותה להשתמש בקסם.
הוא נקרא 'המכשף השחור', בגלל הצבע השחור של הרוח שהוא מסוגל לזמן. הוא השותף שלה, אף על פי שהיא נקראת 'קוסמת' ולא 'מכשפה'.
המעגל השחור אפף אותם והבדיל אותם משאר העולם, כולא אותם בבועה שלא תתפוגג עד שהיא תאלץ אותה.
עשן ירוק סטטי אפף את שערה. עיניה הפכו לבנות ודמעות שקופות זלגו מהן. החתך בבטנה התחיל להתאחות.
קסם- הוא לא יעזוב אותה עד שתחדל להשתמש בו.
זו היתה הסיבה שבגללה הם היו שותפים- שניהם היו מכשפים עוצמתיים, והם שפטו והסדירו את החוק בארץ הזו.
'הפגומים', נהגו לקרוא להם, בגלל הדרך שבה קסם הופיע אצלם.
"אני לעולם לא אוכל לתת לך ללכת. את המורה שלי, את זו שלימדת אותי לא לוותר ולהגן.
אני לא יכול להגן על הארץ הזו לבד." ידיו עירסלו את גופה, שלרגע נדמה צעיר יותר.
"זה אנוכי, אך אני לא אוותר עלייך לטובת מוות. הוא לא צריך אותך כמו שאני צריך."