Disney
תהנו :)

ילדי החוץ פרק 8

Disney 10/12/2014 813 צפיות 3 תגובות
תהנו :)

אחרי קרוב לשעתיים סיימנו את העבודה.
הייתי גמור והעיניים שלי צרבו טיפה מהצפייה המרובה במסך המחשב.
"אתה בסדר?" איתמר שאל בחיוך משועשע.
"העיניים שלי בוגדות בי" אמרתי לו משפשף את עיניי.
"אף פעם לא עשית פרוייקטים?" הוא שאל ואני הנהנתי לשלילה.
"ילד שמנת" אמר צוחק וקם מכיסאו.
"אהה אפריקה,פשוט לא הרגשתי צורך לעשות פרוייקט." אמרתי לו וכעת צחוקו הפך לרם יותר.
"לכבוד הוא לי" אמר בדרמטיות עם יד על הלב והתיישב על מיטתו.
"נראה לי שאני אלך הביתה" אמרתי לו מתמתח.
"אני נפגש עם אליסי וחברים. אתה בא?" הוא שאל ונעל את נעליו.
"תלוי מי אלה החברים" אמרתי לו וקמתי מכיסאי.
"יולי ומיקאל" הוא אמר מסתכל על תגובתי.
"מפתה אבל אני אוותר" צחקתי ושנינו התקדמנו לצאת מהחדר.
"לאן זה?" אמא של איתמר שאלה עם כוס קפה בידה.
"אני מלווה אותו החוצה" אמר מסתכל עליה עם חצי גוף מחוץ לדלת.
"מה זה מלווה אותו החוצה? מהפה שלך זה נשמע כאילו אנחנו מגרשים אותו" אמרה בקול רגוע.
עיניו של איתמר התגלגלו בעייפות ואנחה יצאה מפיו.
"כנראה שעשיתי משהו בגלגול שעבר שיש לי אמא מורה ללשון בגלגול הזה" אמר ואני צחקתי סוגר אחריי את הדלת.
"זאת לא אחותך?" שאלתי אותו מסתכל על חבורת הבנים שישבו בכניסה לבניין עם כמה בנים.
"אספו!" איתמר צעק בעצבים שלא היו אופיינים לו.
קיוויתי לא להיות עד למריבה משפחתית.
"אחי היא כולה עם חברות שלה" אמרתי לו מנסה להרגיע את מצב רוחו.
"תירגע אני עושה את זה בשביל להפחיד אותה" אמר קורץ ואני צחקתי מכך שניסיונו עבד.
"אתה מוכן להפסיק לצעוק כמו בהמה?" אספו מיהרה להתקדם אלינו.
"מי אלה?" הוא שאל מהנהן לכיוונם של הבנים שישבו איתן.
"ידידים. גם לי יש חיי חברה אתה יודע!" אמרה מבין שיניים חשוקות.
"קר לך?" שאלתי אותה כשחיבקה את זרועותיה החשופות.
"אה..מה? לא,למה?" מבטה היה מהופנט על שלי.
"את רועדת" אמרתי לה מסתכל על המכנסיים הקצרים שלבשה והגופייה שחשפה את בטנה.
הורדתי את הסוודר שלבשתי והנחתי אותו על כתפיה.
נשימתה כאילו נעתקה כשהבד נגע בעורה.
"תודה" אמרה במלמול חלש מכדי לשמוע.
"בכיף" חייכתי אליה והסתכלתי מעבר לכתפה.
"עכשיו תגידי את האמת,הם מטרידים אותך?" תפסתי בשתי ידיה מוריד טיפה את ראשי בשביל להסתכל עליה בעיניים.
"אה.." היא החלה למלמל ואני הנהנתי בהבנה.
"אוקיי" אמרתי ועקפתי את גופה בעדינות.
התקדמתי אל אותה חבורה,תופס אחד מהם בשתי ידיי.
מבטו המפוחד כמעט שגרם לי לצחוק אך ניסיתי לשמור על מבט מאיים.
"אתה התעסקת עם חברה שלי?" שאלתי אותו בקול נמוך ועצבני.
"מ..מה? ל..לא" הוא החל לגמגם ואני דחפתי אותו אחורה.
"אז בוא תגיד לי מי זה" אמרתי לו מתקדם לעברו בעוד הוא מתרחק ממני.
"אנ..אני לא יודע" אמר והחל לרוץ מהמקום.
"ואתם?" הסתובבתי שואל את השתיים האחרים.
ידו של אחד מהן הונחה על ירכה החשופה של נערה בגילה של אספו.
"מה הצפונבון הזה עושה פה?" הוא שאל צוחק יחד עם חברו.
"צפונבון?" שאלתי אותו משועשע לא פחות ממנו.
תפסתי בגרונו מקים אותו בכוח.
"תחזור על זה שוב" ביקשתי ממנו ואילו הוא החל לחרחר כמו כלבלב במצוקה.
ידי שהתכווצה לאגרוף נפגשה עם אפו שהחל לדמם מעוצמת המכה.
"נקווה בשבילך שלא תהיה פעם הבאה. אם אני רק אראה אותך מניח על אחת מהן ידיים" סובבתי את פניו והכרחתי אותו להסתכל על פניהן של הבחורות שבינהן הייתה אספו.
"תזכור את הפרצופים האלה טוב טוב. מילה אחת מהן ואני תולה אותך על הבניין הכי גבוה פה" החזרתי את מבטו אליי ובהבעת גועל שאלתי אותו,"בן כמה אתה בכלל?"
"21" אמר וידי תפסה בעורפו.
"אתה יודע בנות כמה הן?" שאלתי מקרב את פרצופו לקרקע.
"16" אמר בהכרה מלאה.
"עוף מפה ושאני לא אראה אותך כאן" אמרתי ורגלי דחפה אותו מפילה אותו על פרצופו.
"גם אתה" הסתכלתי על חברו ההמום שמיהר לברוח מהמקום.
"הוא עשה לך משהו?" הסתובבתי לאיתמר ואספו ההמומים.
פניה נעו לשלילה בעיניים פעורות מהלם.
"הסתובבת עם מישהו בן 21?" איתמר שאל צועק והעיר את אספו מההלם ששרתה בו.
"הוא אמר שהוא בן 18!" היא החזירה לו באותה צעקה.
"ועדיין הרשת לעצמך להסתובב איתו?!" שאל ואספו השתתקה.
לכמה שניות שקטות איתמר ניסה להרגע.
אנחה יצאה מפיו ולבסוף פתח את פיו.
"את רק בת 16 אספו" אמר בקול יותר רגוע מניח את ידיו על כתפה.
"מה שאומר שאני לא ילדה קטנה" אמרה גם היא רגועה יותר ממקודם.
"אבל את כן צריכה להזהר" אמרתי לה ומבטם הופנה אליי במהרה.
"מה זה היה לפני רגע?" איתמר שאל מכווץ גבות.
מסתכל מאחוריי במבט מתמם ומחזירו אמרתי לו,"לא עשיתי כלום"
"שברת לו את האף!" צעקה בקעה מגרונו.
אספו הסתכלה עליי בחיוך עולה.
"הוא לוחם" אמרה והעבירה את מבטה אל חברותיה,"זה הוא ששבר לנֶגָה את הרגל לפני חודש"
הסתכלתי עליה מודהם בעצמי.
"את צופה בקרבות?" שאלתי והיא צחקה.
"רק את שלך מסתבר" אמרה בחיוך גדול.
"איך אמא הרשתה לך לרדת ככה למטה?" איתמר שאל מתחיל מחדש את הויכוח הסוער.
"יואו כמה שאתה חופר!" אספו קראה נאנחת והחלה לעלות במדרגות.
"אל תפני לי את הגב גברת צעירה!" צועק מאחוריה הוא גרם לה לצחוק.
"הדור הצעיר היום.." מלמל מסתובב על עקבותיו ומתקדם לכיווני.
"אני הולך הביתה אחי" אמרתי לו ואילו זה תפס בידי,"היית מת" אמר וסימן לי להתחיל לדבר.
"זה לא יכול לחכות למחר?" שאלתי מזייף פיהוק.
"לא" אמר בהחלטיות ושילב את ידיו מוכן להקשיב.

"וזהו. ככה התחלתי להלחם" סיימתי את לספר לו את סיפור חיי ופיו היה פעור.
"אחבדת את ההורים שלך?" שאל מנסה לעכל.
"כן." עניתי באדישות.
"אחי לך לכוכב הבא,רק מהסיפור חיים מעבירים אותך" אמר ואני צחקתי.
"מוותר" עניתי לו מסתכל על דמותן של שתי הנערות שהתקדמו אלינו.
"אני עייף מת אחי,נתראה מחר" אמרתי לו קם מחומת האבן שישבנו עליה.
"אש אחי" איתמר אמר ואני הלכתי מהמקום כשידיי בכיסי.

כשהגעתי ביום למחרת לבית ספר ראיתי את אספו עומדת ליד השער מחזיקה בסוודר שלי.
"היי" נעמדתי מולה מחייך "מחכה למישהו?" שאלתי אותו בתמימות.
"הסוודר שלך" אמרה בחיוך גדול מושיטה לי את הבד שגרם לה להצטמרר אתמול בלילה.
"שמרי אותו" אמרתי לה שם לב שאין תיק על כתפה.
"אין לך בית ספר היום?" שאלתי אותה ודיבורה החל לגמגם.
"לא רציתי ללכת היום" אמרה ואני שילבתי את ידיי מחכה להסבר.
"תבוא אלינו היום?" היא שאלה ואני הצטחקתי.
"יבוא יום שתרצי לגרש אותי מהבית שלך" אמרתי לה והיא צחקה.
"תודה על מה שעשית אתמול" אמרה לבסוף.
"תגידי לי אם הוא מטריד אותך שוב" ביקשתי ממנה והיא הנהנה במהירות שאפיינה צייתנות של ילד קטן.
"אני צריך ללכת" אמרתי לה מחייך כשהצלצול נשמע.
"יום טוב" אמרה והלכה מן המקום.


תגובות (3)

עאעאאעה
זה מושלם אבל
דדייי בא לי שהוא כבר יתאהב או משהו! איפה הקונפליקט? הבעיה? הדילמה???!

10/12/2014 23:07

    חחחח זה יגיע דונט וורי

    10/12/2014 23:35

    כדאי לך שזה יהיה טוב כי אני יושבת פה ודואגת!
    אמשיך קרוא ואם תעצור באמצע אני אאלץ להרוג אותך דרך אגב.
    יום טוב (:

    11/12/2014 00:54
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך