“עד מתי אוהב אותך ” #פרק 1

אני זוכרת את היום ההוא , היום שבו שון ניפרד ממני , היינו בדיוק אז שנה ושלושה ימים , בחיים אני לא אשכח כל פרט מהיום ההוא. לרגע שוב עלה לי היום ההוא לראשי ,אני נמצאת במיטה השמיכה עד מעל הראש הטלפונים לא מפסיקים לצלצל לשנייה , הדלת נעולה ואימא ואבא כבר התייאשו לנסות לבקש ממני שאני אפתח את הדלת . לרגע הרגשתי שאני עוד שנייה עומדת להתחרפן , אני מחפשת מהר את האוזניות שלי , למצוא איזה מפלט של שקט בין כל הרעש מסביב אני שמה את האוזניות ולוחצת על הנגן של האייפון , עוד שיר שהוא הקדיש לי ועוד אחד ועוד אחד , מתלבטת אם להשאיר את השיר עד הסוף , להתעמק במילים היפות שפעם מישהו שמע אותם וחשב עלי , ולשקוע בדיכאון של עצמי , שאני בחיים לא אמצע עוד מישהו כמוהו , אני יודעת שזה נשמע קיצוני , הוא היה כל כך מיוחד , מושלם עבורי , היינו הזוג המועדף על כולם – על ההורים שלי , ההורים שלי בדיוק רצו מישהו כמוהו -חכם , רגיש , מנומס וגם אני אגיד את האמת שון היה נראה מדהים היו לו עיניים ירוקות שהייתי יכולה להסתכל בהן שעות , לשקוע בהן , היה לו שיער חום בהיר עם התספורת האהובה עלי והיה לו אף קטן וחמוד והשפתיים שלו היו מושלמות .חוץ מההורים שלי כמובן היינו הזוג הרציני והרשמי של השכבה , תמיד צחקו עלינו שעוד שנה שאני אהיה בת שמונה עשרה אז נתחתן . אני לא מאמינה שלרגע הכנסתי לי את התקוות שווא האלה , אני מרגישה כמו ילדה מטומטמת שהאמנתי שנתחתן, זה מה שקורה הרגש עולה והשכל יורד לברכיים.

" שירה ? על מה את חושבת " העירה אותי המורה ממחשבותיי

" סליחה המורה אמרת משהו ? " שאלתי וכל הכיתה צחקה

" כן.. ביקשתי שתפתרי את התרגיל הבא על הלוח , אם את בסדר "

" כן ברור , אני בסדר גמור " עניתי ופתרתי את התרגיל במהירות

תמיד הייתי טובה במתמטיקה , אבא שלי הוא עובד בהייטק ואימא שלי רופאה , שניהם סיימו עם הבגרות במתמטיקה כבר בכיתה י"א והתחילו תואר במתמטיקה לפני שהם התחילו את הצבא . ההורים שלי גאונים וזה דיי מפחיד , כי אני תמיד מפחדת שהם לא יהיו מרוצים ממני , אני טובה אבל לא מספיק בשבילם , למשל אחותי איילה היא באמת גאון פי שתיים מההורים שלי יחד. לפעמים יש לי הרגשה שההורים שלי אוהבים יותר אותה מאשר שהם אוהבים אותי , טוב ברור שהם יאהבו אותה היא מושלמת … לאיילה יש שיער חלק עם גלי עדין בסוף בצבע שטני ועיניים כחולות עמוקות , היא כבר באוניברסיטה לומדת רפואה בעתודה , סיימה בהצטיינות יתרה את הבגרויות (כמעט 100 בהכל) הבנים מתעלפים שהיא עוברת לידם ואם היא רק מראה להם קצת התעניינות הם כבר מוכנים לנשק לה את הכפות רגליים. אני לעומת זאת דיי רגילה ההפך ממה לחלוטין , דיי משעממת ולא מיוחדת , העיניים שלי בצבע חום בהיר מאוד עם שילוב דיי חזק של ירוק ושיער שחור חלק, אני חכמה אבל ממש לא כמו אחותי , ובנים ממש לא מנשקים לי תכפות רגליים , הם מתחילים איתי אבל זה לדעתי רק בשביל הגוף שלי , עד שבא שון והוא באמת אהב אותי עד ש..

" תפסיקי לחשוב על שון ! " לחשה לי תמר החברה הכי טובה שלי ביקום

" מי אמר שאני חושבת עליו בכלל ?! " לחשתי לה בחזרה

" הפרצוף שלך נראה כאילו את עוד שנייה עומדת לבכות , נמרחה לך קצת המסקרה בצדדים , קיצר את נראית עקומה לגמרי "

כן זאת תמר היא חסרת טאקט לגמרי , היא תמיד תגיד לך את האמת זה מה שאני אוהבת בה כל כך

" מה אני כל כך שקופה ? "אמרתי לה ועשיתי פרצוף עצוב

" לא , את פשוט מטומטמת , תתגברי כבר על האידיוט הזה ! איך את יכולה להמשיך לאהוב אותו אחרי מה שהוא עשה לך ?! "

" תמר את לא תביני כלום , כל האנשים טועים , וגם הוא טעה , לא שוכחים שנה ושלושה ימים כל כך מהר , קרה מלא דברים טובים לעומת הרעים " אמרתי וידעתי שאני טועה, ידעתי שאני משקרת , אבל אני עדיין מנסה לשכנע את עצמי שעוד יש לי סיכוי , שהוא היה בסדר , שהוא אותו שון שאני אהבתי ואוהבת כל כך.