כבשתי אותך!! עונה 2 פרק 11: מלאך ושטן

"אני שוב נעלמת בתוכי,
חור ריק נוצר בליבי,
אתה המשכת אלאה אהוב נפשי.
ואני לא מסוגלת להתגבר עליך,
אבל אני מבטיחה לנקום בך.
על יסוריי על החורף שהגיעה אל ליבי,
על השמיים האפורים על הגשם הקר
והשלג שהקפיא את ליבי.
אני הולכת להרוס אותך ואת כל אלה שהורסים אותי.
אני נשבעת לשבור לך את הלב לגרום לך לעינויים.
מאחלת לך להתאהב ולהתאכזב.
ולי אני מאחלת להתאהב ולהוציא אותך מנפשי."

———–לירז———-
עבר לו היום הראשון אחרי המהפכה שעשינו, הגיעה היום השני אני מודה כאן בפני כולם ובפני עצמי אני שונאת את הזונות האלה שמעירים אותנו כמו חיילים שלהם. ותבינו זה היום השני אבל אני מבטיחה לכם זה הולך להשתנות כי אני לירז יזראילוב הפראית השרוטה שלכם חוזרת לונדון מזדיינת. חשבתי לעצמי בחיוך קר וקמתי לי מהמיטה. תימור כבר נתקע במקלחת, גל התחילה להתקדם אל הארון בוחרת לעצמה את הבגד הכי יפה. אחרי השיחה של אתמול על מה שעבר עלינו ועדיין הייתי בהלם קצת מאתמול.
~~~פלשבאק~~~
חזרנו אחרי הקניון עדי הגיעה והחבר'ה גל הצטרפה אלינו גם בקיצור היה צחוקים עם החבורה הרגילה שלנו. בקיצור אחרי ששיגענו את הבנים חזרנו לחדר, גל היתה קצת מצוברחת נטלי נראת עדיין מודאגת מהמעריצות של נפתלי. ותימור ואני הבטנו סביבנו.
"טוב הגיעה הזמן לשיחת בנות ביום הראשון שלנו פה." הכרזנו אני ותימור חושבות על אותו דבר כשאמרנו ביחד צחקנו. נטלי הרימה את ראשה בחיוך וגל הביטה בנו במבט 'כאילו מה את רוצה מהחיים שלי?'
"גל!" אמרתי לה כשאני תימור ונטלי ישבנו על השטיח.
"טוב חופרות." גל אמרה נאנחת בקול עצבני והתיישבה לידנו כשלידי תימור מצד ימין ונטלי וגל ישבו מולנו.
"אז ככה מי תתחיל לספר לנו איך עבר אליה היום הראשון?" תימור שאלה אותנו.
"אני התחיל," אמרתי בחיוך כולן הביטו בי בחיוך מחכות.
"טוב, כל מה שעשינו בבוקר אתן יודעות היינו ביחד. בצהריים אני ועדי הלכנו לנו בקניון בכיף והדפוק לא הפסיק לנשק אותי. נשיקות ארוכות אז עבר מישהו צילם אותנו מתנשקים אני ועדי שמנו לב והפסקנו. הבטנו במי שצילם אותנו זה היה בחור צעיר בסביבות העשרים היה לו שיער חום שתני ועיניים זהובות כאלה עם אפור,עדי היה עצבני קצת. הוא התקדם אלינו בחיוך, ושאל את השאלה הכי טיפשית שיש." סיפרתי נזכרת בחיוך.
"רגע מה הוא שאל אתכם?" תימור שאלה ישר.
"תנחשי?" אמרתי צוחקת.
"אם אתם זוג?" גל שאלה וגיחך באותו זמן.
"בדיוק קלעת בול אמרנו כן ומה? הוא שאל אותי ואת עדי עם אנחנו רוצים לדגמן באיזו חברה בריטית חדשה בהלבשה תחתונה וכאלה." אמרתי להן הן פתחו את פיהם בשוק.
"עדי לא רצח אותו?" גל שאלה בגיחוך קל.
"האמת.. הוא קפץ עליו ורצה לתת לו בוקס ואמר 'יא בן זונה מה נראה לך בפעם הבאה שתחשוב על חברה שלי בהלבשה תחתונה אני יחסל אותך!' עדי צרח כמו מטורף והבחור ההוא ברח משם כמו כלב פחדן. עדי היה עצבני עדיין חיבקתי אותו הוא חיבק אותי חזק יותר ניסיתי להרגיע אותו והחלטנו ללכת על נקמה." אמרתי בחיוך זדוני להם.
"איזו?" נטלי שאלה מתוחה ונרגשת.
"ראינו את הבחור ההוא מציעה למישהי לדגמן אז שילמנו לבחור צעיר אחד סכום די טוב, ולבחורה אחת גם. בזמן שהוא דיבר הבחור בא וחיבק אותו מאחור בזמן שדיבר הבחור נבהל. הבחור ששלחנו אמר לו 'בייב הינה אתה חיפשתי אותך עוד לא סיימנו אתמול בלילה,' הוא אמר בחיוך מתוק ומפתה. 'היי יא בן זונה זוז ממני מי אתה?' הבחור צעק עליו בכעס הבחורה הביטה בו בהלם. הבחורה השנייה יצאה. 'חיים שלי הינה אתה,' היא חיבקה אותו. 'ומי זה הבחור הזה?' היא שאלה בשוק בזמן שהשנייה צפתה בהם. 'הוא שכב איתי ושכח.' אמר הבחור ששלחנו אותו. 'מה? אתה בוגד בי עם ההומו הזה יא בן זונה?' היא צעקה. 'לא היה לנו כלום!!' הוא צעק אליהם. 'אתה היית חבר שלי ושכבת עם שניהם?' הבחורה שהוא דיבר איתה קודם אמרה והלכה. 'חכי לוסי הם משקרים לוסי.' הוא צעק רץ אחריה אני ועדי צחקנו. והלכנו לנו כששניים האחרים צוחקים להם."
"מסכן הבחור מה עשיתם לו גם הומו הפכתם אותו וגם בוגד." גל אמרה מצחקקת.
"אני מרחמת על אדם שיעצבן את עדי ואו ואה." תימור אמרה מצחקקת.
"אתם גדולים הייתם." נטלי אמרה מצחקקת.
"טוב עכשיו תורי," תימור אמרה בחיוך גדול מצחקקת. "אני ויואל הלכנו לחנות בגדים לקנות לי שמלות בזמן שיואל התעצבן על כך שלוקח לי עשרים שנה לבחור בגד בקיצור הוא ישב לו על הספה. בזמן שהחלפתי ומדדתי איזה בחור סקסי ישב שם הוא היה גבוה שרירי שיער בלונדיני מלוכלך ועיניים ירוקות אפורות. הוא בא עם חברה שלו כי ראיתי איזו בלונדה איתו בזמן שמדדתי ויצאתי הוא כל הזמן הביט בי וקוקו הביט בי בחיוך, ואז הבחור הזה קרץ לי וקוקו ראה את זה ראיתי אותו עצבני. אתם יודעים איזה עצבני כשמישהו מסתכל אליי, אז בקיצור הוא תפס את היד שלי והמשוגע קנה את כל השמלות שמדדתי. צחקקתי הוא היה כל כך קנאי וכל כך חמוד עד שלא יכולתי ונישקתי את השפתיים היפות שלו כשיצאנו הבחור ההוא הביט בנו בהלם גם המוכרות שקוקו סחב וקנה את הכל." היא אמרה בחיוך חולמני.
"ואו אני גם רוצה!!" נטלי צעקה בחיוך.
"איזה חמוד הוא אין עליו." אמרתי בחיוך גדול.
"הוא באמת חמוד אבל קנאי יפה אחותי שיחקת אותה." גל אמרה מצחקקת.
"את צודקת שיחקתי אותה חיים שלי הוא." היא אמרה בחולניות.
"מי עכשיו?" שאלתי.
"אני." נטלי אמרה וחיוכה ירד מפניה.
"טוב תתחילי לספר לנו אחות." תימור אמרה בחיוך מעודד.
"טוב, היום היה די טוב. אבל יש משהו שמטריד אותי והטריד אותי היום מן תחושה רעה כזו." היא אמרה בקול רציני ידעתי על מה היא מדברת. "לירז יודעת כבר בעצם." היא הוסיפה.
"נו ספרי לנו מה קרה נטלי?" תימור שאלה אותה רצינית וגל הביטה בה.
"יש לי מן תחושה רעה שמטרידה אותי אני מפחדת לאבד את נפתלי, אני יודעת שהוא פה כאן ועכשיו, אבל אני פוחדת לאבד אותו." היא אמרה בקול רכון.
"את לא תאבדי אותו הוא אוהב אותך זוכרת מה הוא עשה למענך שנה שעברה?" גל שאלה אותה תימור הביטה בשקט.
"כן אני יודעת אבל התחושה המגעילה הזו לא עוזבת אותי." היא אמרה באומללות.
"את יודעת שנפתלי התאהב בפעם ראשונה איתך הוא אף פעם לא השתדל להרשים מישהי, אבל כשהוא לידך אני רואה כמה הוא משתדל להשתנות בשבילך. את היחידה ששינתה אותו נטלי הוא מאוהב בך אף נערה לא עניינה אותו מלבד סטוץ ואת באת ושינית בו הכל. הוא הפך להיות אנושי יותר עם יותר רגשות דאגות ואהבה. הוא הפך להיות קצת רך ושמח עוד יותר אני מכירה אותו שנים. ואני יודעת שהוא יעשה הכל בשביל שלא לאבד אותך." תימור אמרה לה ראינו את מבטה של נטלי היא נראתה קצת יותר רגועה ועיניה דמעו.
"אני אוהבת אותו גם אני אשתדל בשבילו גם הוא החיים שלי." היא אמרה בחיוך.
"טוב, תפסיקי לבכות הכל יהיה בסדר." אמרתי לה בחיוך מעודד.
"עכשיו את גל ספרי לנו מה את עשית היום?" שאלתי אותה ראיתי עיניה אטומות מעט קרירות. היא נאנחה בשקט.
"היה לי יום חרא במילה חרא יותר מזה לא היה, ישבתי בשלכת על ספסל הבטתי בעלים הזהובים אדומים והקשבתי למוזיקת רוק של להקת SOLT אנשים בודדים. בקיצור הקשבתי למוזיקה ואז." היא הפסיקה מהדקת את שיניה בחוזקה וחורקת שיניים.
"ואז מה?" אני ותימור ונטלי שאלנו ביחד פה אחד.
"ואז הבן זונה הזה מור חמור ערוד הופיעה." היא אמרה בזעם בעיניה.
"ומה הבן זונה רצה ממך?" שאלתי.
"רגע מי הוא ולמה הוא נתפל עלייך?" נטלי שאלה אותה.
"הבן זונה הזה חבר הכי טוב של החבר הילדות הכי טוב שלי שסיפרת עליו זוכרות רוי אז הוא חבר שלו. פגשתי את רוי בהוואי בבוקר והוא הציעה לנו מפגש וותיקים הוא אמר שהוא יביא חבר ואני אמרתי שאני אבוא עם גל. בקיצור נפגשנו על החוף ורבנו עם החבר החרא שלו והלכנו." אמרתי מסבירה להם כי ראיתי את גל עצבנית מאוד.
"שקעתי בשיר עד שהרגשתי מישהו מנער את כתפי, הרמתי את מבטי והמוזיקה עדיין התנגנה באוזני הפזמון האחרון. ואני הבטתי בדמות שמולי מופתעת קצת.
'היי יפיופה מה את עושה פה לבד,' הוא אמר בחיוך ממזרי האידיוט הזה. הבטתי בו במבט קר קמתי מהספסל מתכוונת ללכת אבל הוא תפס אותי מפיל אותי על ברכיו. 'ככה את משאירה אותי לבד?' הוא שאל בחיוך ממזרי סוגר כל דרך בריחה. הבטתי בו בעיניים קפואות מרחיקה את ידיו בכוח." היא סיפרה לנו הבטנו בהלם.
"ומה עשית?" תימור שאלה אותה בקול המום.
"התעצבנתי עליו ואמרתי 'מה אתה רוצה ערוד?' שאלתי בקול תוקפני שאלתי עומדת ממנו בדיסטאנס של חמש עשרה מטר כשזעם בוער בתוכי. מי הוא חושב את עצמו שיעז לפנות אליי האידיוט. הוא חייך חיוך ממזרי עומד.
'למה ככה מאמי?' הוא שאל מתקרב אליי דחפתי אותה בכוח ממני.
'דבר ראשון מאמי תקרא לזונות שלך ולא לי! ודבר שני אל תפנה אליי אידיוט!' אמרתי מתחילה ללכת חזרה לתיכון בין העצים." היא סיפרה לנו הבטתי בה פני היו קרות והקשבתי להכל.
"ומה קרה אז?" נטלי שאלה אותי.
"אז הרגשתי ידיים גדולות מפילות אותי מצאתי את עצמי על האדמה שוכבת על העלים הבהירים והוא מעליי עיניו הכחולות הביטו בי בשעשוע וזעם פראי.
'מה את משחקת את עצמך אפחום, את מתה עליי כמו כל השאר.' הוא אמר בחיוך ממזרי כשהוא מאליי ואני ניסיתי להתנגד לו.
'יותר נכון מתה ממך אתה לא שווה מבט שלי.' אמרתי בקול קר וחיוך קר על שפתיי הוא הביט בי במבט פראי. 'ועכשיו קום ממני!' אמרתי עצבנית טילים. הוא התקרב אל אוזני הרגשתי את הבל פיו קרוב אליי וצמרמורת מוזרה. האם אני גל רבייב פוחדת בפעם הראשונה בחייה? שאלתי את עצמי." היא אמרה בקול חד את המשפט האחרון הבטתי בה.
"ומה הוא אמר לך?" שאלתי אותה.
“הוא אמר לי בלחש 'ואם לא בא לי מה תעשי?' שאל בקול של שטן מן הגיהינום.
'אני אפרק אותך ואקבור אותך חי!' אמרתי עצבנית כבר הרגשתי בזעם על כל החצי שנה הזו מבעבע בתוך גופי ושמרתי על קור והזעם טוב מאוד מסלקת את הפחד הרגעי.
'הצחקת אותי אפחום.' הוא סגר אליי התחלתי להכות אותו בעוצמה לא יכולתי לזוז.
'תעוף ממני! מפגר!' אמרתי עצבנית לא יכולה לזוז הוא גיחך תופס את פניי בגוחך מוחץ את לחיי עם ידו שזה כל כך אכאיב לי." היא אמרה בקול כל כך עצבני.
"מה הבן זונה עשה לך?" תימור שאלה אותי בלחץ.
"הבן זונה התחיל לריב איתי ואמר 'תסתמי אני לא אחד החברים המפגרים שלך! תתנהגי יפה או שהמחיר שתשלמי יהיה יקר.' הוא אמר בקול קר ותוקפני והתקרב אל פניי, ועל פניו אותו מבט חד ופראי אני שונאת אותו. חכה חכה אתה הולך לשלם על כך שהתחלת עם גל רבייב, חשבתי לעצמי חייכתי חיוך קר הוא הביט בחיוכי מהופנט אחת.. שתיים.. שלוש..
'אך יא בת אלף זונות!!' הוא צעק בכאב בעטתי בו במקום רגיש מאוד הוא התכווץ מכאב ואני התחלתי לרוץ." היא אמרה בחיוך ממזרי שלה צחקקנו שלושתנו.
"ואו קרעת אותו אחותי." תימור אמרה לה צוחקת.
"כן שיחקת אותה." נטלי אמרה בחיוך גדול.
"ואז מה קרה גל?" שאלתי קצת יותר רצינית דאגתי לה מאוד.
"רצתי מהר אבל הוא היה מהיר וקם מהר, ואני רצתי בין עצי השלכת כשאבנים תחת רגלי והכל אדום זהוב סביבי. רצתי לכיוון רחבת בית הספר לפני שהספקתי לחצות את הרחבה הוא תפס אותי והצמיד אותי בכוח לעץ. הבטתי בעיניו הכחולות שהיו מלאות בזעם פראי הוא הצמיד את רגליי כך שלא יכולתי לזוז. הוא התנשף בזעם , ובעיניו עדיין והביט בי ואני עשיתי את המבט הכי תמים שלי שיש כאילו אני לא אשמה.
'מה את חושבת שאת עושה חתיכת–' הוא התחיל לומר ואני ניצלתי זאת והצמדתי את שפתיי אל שפתיו הוא אכל אותה." היא אמרה בחיוך ממזרי גדול.
"את מה עשית!!" צעקנו שלושתנו מביטים בה.
"נישקתי אותו בחוזקה מחבקת אותו אליי בלי כל רגש כלפיו ליטפתי את פניו ברכות, הוא חייך תוך כדי נשיקה והצמיד אותי עליו עוד יותר. אידיוט אני חשבתי אני הולכת להשפיל אותך ולהרוס אותך ועל הדרך את רטמיר את שניכם. חייכתי תוך כדי נשיקה מחייכת אני גל רבייב ואני לא סולחת לסטוציונרים אני משמידה אותם עד הסוף. חשבתי לעצמי." היא אמרה היינו בהלם אבל חיכינו שתמשיך.
"ואיך היה?" נטלי שאלה בסקרנות.
"מגעיל אבל שווה את המטרה." היא אמרה בקול שקט וקר. "אז הוא נישק את שפתיי עם שפתיו העבות קצת הוא היה מכור לנשיקה כך חשבתי שהצלחתי. בנשיקה אחת רכה שלי לסחרר הכל סביבו שמעתי את ליבו צמוד לחזהי דופק בחוזקה. הוא נישק אותי כאילו שחייו תלויים בנשיקה הזו ואני הייתי מרוצה מכך שהפלתי אותו לפח. הוא הצמיד את גופו אליי וליטף את מותניי. בזמן שליטפתי אותו ברכות את פניו מחממת אותו אליי גורמת לו לרצות בי יותר. הוא חיבק אותי שפתיו ושפתיי כבר היו נפוחות מהנשיקה הארוכה הזו הפסקתי בעדינות עם חיוך בלב של ניצחון. נשמתי בשקט בזמן שהוא התנשף כמו מטורף שרץ מרתון, אבל אני לעומתו נראתי לא בטירוף. פני היו עדיין צמודות אל שלו היינו באותה תנוחה הבטתי בעיניו הכחולות כשהוא מביט בעיניי קור היה בתוכי.
'את לא תתחמקי על הבעיטה את יודעת,' הוא אמר לי בקול תוקפני ואני בתגובה חייכתי חיוך מלאכי ממשיכה במשחק שלי התקרבתי אל שפתיו שתי ס”מ מאיתם.
'אני יודעת.' אמרתי בחיוך ובקול מפתה הוא רק הביט בשפתיי אבל אני התרחקתי ממנו. אז הוא תפס את פני וקירב אותי אל פניו.
'את לא היחידה שיודעת לשחק במשחק הזה מתוקה.' הוא אמר לי בחיוך ממזרי הבנתי שהוא קלט אותי קיללתי אותו בליבי ואמרתי שיט אני חייבת להמשיך חשבתי.
'אני יודעת ועדיין הייתי יותר טובה ממך בזה.' אמרתי לו בחיוך מתגרה מורידה את ידיו והתחלתי ללכת. הוא תפס אותי בכוח והצמיד אותי לעץ.
'אל תשחקי איתי במשחקים האלה אפחום אחרת את תשלמי על זה ביוקר.' הוא אמר לי ואני בתגובה חייכתי חיוך ממזרי.
'אנחנו עוד נראה.' אמרתי משחקת את עצמי רגועה ונישקה את שפתיי בחטף והלכתי משאירה אותו עם הטעם של עוד." היא סיפרה לנו פניה היו קרות וחיוך קר על שפתיה.
"ואו את היית גדולה מה את מתכוונת לעשות לגביו?" אמרתי ושאלתי אותה באותו זמן.
"לא יודעת אבל אני הולכת לשבור את הבן זונה הזה הוא הצטער על היום שבו התעסק איתי." היא אמרה בחיוך ממזרי.
"ואנחנו נעזור לך." תימור אמרה בחיוך גדול.
"בהחלט." נטלי אמרה.
~~~סוף פלשבאק~~~
התנערתי מן המחשבות והתחלתי להתלבש לבשתי מכנס קרעים ותלבושת לבנה והוספתי מעיל עור שחור. עשיתי עיפרון מדגישה את עיניי עשיתי אילנר ואודם ורוד בהיר. ושיערי אספתי לקוקו גבוה עם צמא סינית.
"מישהי קמה עצבנית," שמעתי את קולה של גל חייכתי חיוך קרימינלי והבטתי בה היא לבשה מכנסי עור וחולצת בית ספר שחורה ברישול שיערה היה בתוך פקעת פראית היא שמה אודם אדום כיין מסקרה ואילנר עיפרון שוברת את השחור.
"מישהי גם עצבנית טילים." עניתי לה בחיוך מסתכלת אליה היא צחקקה.
"בטח אחרי הסיוטים שלי מאתמול והסיוט של הזונות מהבוקר בטח שאני עצבנית, נקמה?" היא שאלה בחיוך ממזרי.
"נקמה." עניתי לה בחיוך.
"במי אתן הולכות לנקום? ולמה אתן לבושות כמו ערסיות עצבניות?" תימור שאלה צוחקת כשהיא מאפרת את נטלי.
"במורים המזדיינים ובבית ספר," אמרתי בחיוך פראי.
"וכמובן בערוד הבן זונה." גל אמרה בחיוך פראי.
"זורם גם אני באה לעזור לכן, גם אותי שגעו המורים האלה." נטלי אמרה בחיוך.
"אם כך גם אני זורמת בנגד הזרם." תימור אמרה בחיוך.
"מי זורם עם מי?" שמענו את לוסיאנה נכנסת לה.
"אנחנו!! הולכים להשמיד את הבית ספר הזה על ההשקמה המסריחה הזו." נטלי אמרה לה בחיוך.
"לוסי את מצטרפת אלינו?" שאלתי אותה בחיוך.
"זורמת עם נגד הזרם אחותי." היא אמרה בחיוך כשאליה מכנס שחור וחולצת בצפר כחולה.
"מה שלום הבייב?" תימור שאלה אותה בחיוך נוגעת בבטן שלה.
"הוא זז בועט בי יהיה לנו בן לי ולבריאן." היא אמרה בהתרגשות גדולה.
"ואיך את תקראי לו לוסי?" שאלתי אותה.
"החלטתי לתת לך ולעדי לתת לו שם כי אני מודה לכם ששינתם אותי ועזרתם לי." היא אמרה בחיוך קטן.
"כמובן אנחנו נשמח," אמרתי שמחה בחיוך חיבקתי אותה.
"ואו מה פיספסתי?" שמעתי את הדלת נפתחת וניקול נכנסה בחיוך רואה אותנו היא לבשה שמלה אדומה של בית הספר.
"מישהי השקיעה הבוקר?" תימור אמרה מביטה בניקול צוחקת.
"גם אתן כרגיל מוכנות?" היא שאלה אותנו אחרי שעשינו תמונה לאינסטגרם נוספת כמו תמיד אז יצאנו לנו.
התחלתי לצעוד עם הבנות כשאני באמצע עם גל כשעברנו ראיתי את הבחורות האלה משלשום. הבחורה ההיא עם העיניים הכחולות והשיער חום שתני שלה היה מפוזר היא הביטה בי בעיניים חדשות, החברה שלה וביחד איתה היתה הלנה. הבחורה ההיא הביטה בי בחדות גדולה יותר ואני בתגובה חייכתי חיוך ממזרי והמשכתי ללכת זקופה. כל הבחורים כרגיל כולם הביטו בי אחרי הכל אני לירז יזראילוב הפראית היפה של התיכון. המשכתי ללכת עם הבנות כולנו זקופות חצינו את המסדרון יורדות לנו הלכנו לנו ואז הבנים חצו את מדרגות מהמגורים שלהם יורדים גם. עדי תפס את ידי וירדנו לנו כשהוא מחבק אותי הלכנו לנו לכיוון חדר האוכל כל החבר'ה.
"בוקר טוב יפה שלי." עדי אמר בחיוך מנשק את שפתיי.
"בוקר טוב יפיוף שלי." אמרתי לו בחיוך הוא הביט בי בעיני הדבש שלו עיניו היפות הביטו בי באהבה גדולה ועל פניו היה חיוך.
"נקמה?" הוא שאל בחיוך ממזרי.
"נקמה." הוא הבין זאת רק מהבעת פני מה אני מתכננת.
"גם אנחנו מתכננים להם את זה כבר מהבוקר." הוא אמר בחיוך.
"אם כך בוא ונעשה את זה." אמרתי בחיוך.

——ליהי——–
הבטתי בה בכלבה הזו איך היא מחבקת את עדי שלי והוא מביט בה. וידעתי כבר עכשיו הוא הולך להיות שלי לא משנה באיזה מחיר זה יהיה.
"הי אחות קטנה על מה את חושבת." הרגשתי חיבוק קל נבהלתי קצת.
"מירון אידיוט הבהלת אותי." אמרתי עצבנית אבל חייכתי עליו.
"מה קרה מה גורם לך להיות עצבנית?" הוא שאל עוקב אחרי מבטי כשראה על מה אני מסתכלת הוא נאנח.
"תשכחי ממנו ליהי זה נגמר, ואת אשמה בזה תעזבי אותו ואת הבחורה הזו." הוא אמר בקול קר.
"למה נראה לך שהכלבה הזו תקבל אותו הוא שלי ורק שלי." אמרתי עצבנית עליו.
"ליהי תעזבי אותו ואת החברה שלו מי שתסבול בסוף זאת את." הוא אמר עצבני אליי.
"אבל למה היא? מה יש בה סתם מפגרת שחשה את עצמה היא לא נשית היא יותר מתנהגת כמו אבו גבר." אמרתי עצבנית מאוד.
"ליהי תוותרי הוא אוהב אותה את לא מכירה אותה." הוא אמר בקול חד. "בואי תשבי איתנו." הוא אמר מושך את ידי.
"לא, אני לא אשב איתה באותו שולחן אני אלך לכריסטינה והלנה הן מחכות לי." אמרתי הולכת. חשבתי לעומק אולי הלנה היא בכל פיתרון לניצול, כן היא פיתרון.

———מור———
"ערוד מה קורה גבר?" שמעתי קול ותפיחה על גבי.
"מה נשמע אחי, אני רואה שהגעת בסופו של דבר לכאן." אמרתי בחיוך מביט בשי אח שלי הגבר הזה. חזר יותר שטני עיניו ירוקות שחורות הגוף שלו הפך להיות שרירי יותר גבוה היו לו קוביות הן בולטות מתחת לחולצתו יפה אח שלי בטח כבש את כל תל אביב.
"כן נסיעה ארוכה אתמול בלילה הגענו." הוא אמר והתחבקנו חיבוק גברי קל.
"הי ערוד זה אתה אח שלי?" שמעתי את קולו של גולן הוא השתנה אח שלי זה גם. עיניים כחולות כהות כקרח עם גוון שחור נשארו אותו דבר, הזיפים שלו נשארו כמו תמיד קלים. אותם עיניים פראיות נשארו אצלו, כנראה כל הקיץ היה בחדר כושר אח זה השרירים שלו התחזקו. שיער שלו היה חום בהיר הוא שזוף הוא חזר שזוף.
"סחתיין על השינוי גבר מה עשית כל הקיץ אח שלי?" שאלתי הוא נתן לי כיף.
"כבשתי בובות יפות אח שלי כולן היו טובות." הוא אמר בחיוך ממזרי.
"אז מה נראה לבריטים מי פה שולט?" הוא שאל צוחק.
"כבר יש כאלה שאראו להם מי שולטים." שמענו את רוי אומר.
"אח שלי זה אתה?" שי שאל אותו בחיוך.
"נפתלייב הרבה זמן לאן נעלמת אח שלי?" גולן אמר נותן לו חיבוק קל וכיף.
"בהוואי אח שלי עם עדן ומור החולים האלה." הוא אמר צוחק.
"אגב איפה לוין לא ראינו אותו פה?" שי אמר באגיביות.
"לא יודעים השרוט הזה נעלם לנו אחרי החופשה כנראה ממשיך להסתובב עם הכוסיות של הוואי הדפוק הזה לא חזר איתנו." אמרתי לו צוחק.
"כן הדפוק הזה אוהב לדפוק איחורים אופנתיים." גולן אמר צוחק.
"אז רוי מי אלה שהצליחו להפיל פה את בריטים מהרגליים?" שי שאל אותו.
"הקבוצה הזו שמה שבאמצע הקפיטריה רואה?" הוא אמר לו הבטתי לשולחן של אפחום. היא ישבה לה עם כל החבר'ה שלה צוחקת ממשהו וחיוך ממזרי על שפתיה.
"אלה וואלה הם ישראלים?" גולן שאל אותי.
"כן, המנהיג שלהם עדי אטיאס ולירז יזראילוב הפראית של החבורה." עניתי לו בגיחוך.
"אה הבחור הזה שבאמצע עם הפצצה הזו?" שי שאל בחיוך ואז מבטו נתקע בבחורה הזו תימור. "מי היפיפייה עם הרסטות?" שי שאל אותנו בחיוך ממזרי.
"תימור רמים הבחורה הזו תפוסה וחוץ מזה היא החברה הכי טובה של עדי אטיאס סוג של אחות שלו. אל תתעסק איתה ואם הבחור של הרסטות יורידו לך את הראש אחי." רוי אמר לו בחיוך קר.
"אני רואה שנתקעת על הפראית שלהם," גולן אמר צוחק מביט לאן שרוי הביט.
"היא חברה הילדות שלו ושל עדן הדבע והוא מת לה על התחת עדיין רק שהיא בחרה בערס ההוא." אמרתי לו צוחק.
"וואלה." גולן אמר בחיוך ממזרי. "אז נפיל גם אותם אח שלי." גולן אמר בחיוך. התיישבנו לנו אוכלים.
"מה דעתכם על קרנבל ביום השני? במקרה שלכם הראשון?" אמרתי להם צוחק.
"זורם בדם אח שלי." שי אמר בחיוך.
"יאללה בוא נתחיל במסורת היפה שלנו." רוי אמר בחיוך ממזרי.

———תימור———-
סיימנו לאכול הלכתי לכיוון הלוקרים להוציא ספרים החלטנו להתחיל בנקמה בשעה השנייה. בינתיים הרגאנו הכל עם החבר'ה כבר. הלכתי להוציא ספר צרפתית שונאת את השפה הזו. טרקתי את הלוקר בכוח עצבנית על השיעור המזדיין הזה.
"מישהי פה עצבנית," שמעתי קול גברי אומר קול מפתה בעברית לא הכרתי את הקול. הסתובבתי וראיתי מולי בחור חתיך טילים יפיפה יש לו שיערו שטני עיניו ירוקות שחורות גופו שרירי גבוה היו לו קוביות הן בולטות מתחת לחולצתו שהוא לבש של בית ספר. הוא נראה לי מוכר סרקתי אותו בשנייה והפנתי את מבטי.
"ומי אתה?" שאלתי אותו בקול קריר. הוא התקרב אלי נרתעתי עד שלא היה לי לאן לזוז הוא התקרב אליי ולחש לי לאוזן.
"גבר שבחלומות שלך." הוא אמר בחיוך ממזרי. "אנחנו עוד נפגש תימור רמים." הוא אמר הופתעתי אבל השתלטתי על עצמי הוא התחיל ללכת.
"היית מת." אמרתי בקול חד הוא שמע אותי והסתובב וחיוך ממזרי על שפתיו.
"אנחנו עוד נראה מי ימות על מי בייב." הוא אמר בחיוך ממזרי והלך.
"בטוח שלא אני." עניתי לו והלכתי לצד הנגדי.
נכנסתי לשיעור חשבתי על בחור המוזר ההוא הוא ישראלי, אבל הוא סטוציונר רואים עליו הוא נראה לי די מוכר לא יכולתי להיזכר איפה ראיתי אותו כבר בעבר.
"תימי הכל בסדר?" שמעתי את קוקו אחרי שהשיעור הסתיים.
"כן, סתם כואב לי הראש." אמרתי והוא חיבק אותי ויצאנו מהכיתה ראיתי את הבחור מהבוקר ליד הכיתה שלנו מפרלטט עם קטיה הפרחה של התיכון. הוא הביט בי מזווית העין הבטתי בקוקו וכמובן שצדקתי סטוציונר. יואל חיבק אותי מלטף את שיערי. אלוהים מה קורה פה? חשבתי לעצמי בלב לא מבינה למה אני חושבת עליו? למה הוא מוכר לי?

המשך יבוא….