המוסד# פרק 5 אשמח לתגובות :)

" תסתכלו עלייה היא פשוט נמושה. "
" זה מדהים כמה שבן אדם יכול להיות כזה.. כזה אדום "
שלושת הבנות ניגשו אלי. האמצעית שנראתה לי השולטת בשפוטות שלה הסתכלה עלי במבט בוחן. היה לה שיער בלונדיני ארוך ומתולתל שהגיע לה עד המותניים. לשפוטות היה לימנית שיער חום משעמם בתספורת קארה מכוערת ולשנייה שיער שחור בערבוב עם ורוד ופירסינג בשפתיים.
" היי. אני אשלי ואלה בינה ושירן ." הבלונדינית חייכה
" הי" עניתי באדישות
" רוצה לשבת איתנו?" שאלה בינה
" לא. תודה, נוח לי פה ולא בצפיפות ששם."
" מה את רומזת שאנחנו שמנות?! זה מה שאת אומרת?! " אשלי צרחה
" אולי" חייכתי חיוך ערמומי
" סליחה?!"
"סלחתי" חייכתי חיוך מתוק ויצאתי מחדר האוכל ,שכל המבטים מופנים אלי
~~~~~
" א-אני לא יכולה יותר ככה." מלמלתי מול שניהם. מייקל נראה הכי כועס ופיטר דווקא יותר גוע אבל עם מבט זעום. הם גררו אותי בעדינות לעבר הבית בשתיקה.
" תעזבו אותי! " צעקתי אך הם התעלמו
הם הכניסו אותי לבית שלא הכרתי ולתוך חדר גדול עם פוסטרים של שחקני כדורסל מקצועיים.
זאק היה שם. הוא חייך אלי והתקרב. נרתעתי ממנו והלכתי אחורה.
" את באמת לא זוכרת אותי? אני הייתי החבר שלך. שלושה ימים לפני שנשלחת לשם התנשקנו.
הוא החזיק בפני בעדינות והסתכלתי בעיניו הכחולות והגדולות.
" את באמת לא זוכרת? תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת לא זוכרת"
"א-אני מצטערת אבל אני לא זוכרת " ירדו לו כמה דמעות מהעיניים
ברחתי משם וחזרתי לבית שכולי רועדת אך לא בוכה. בכי זה סימן לחולשה ואני לא בן אדם חלש נועה ועוד כמה בנות היו שם והתקרבו אלי
" כל מי שנוגע בי עכשיו ילך לטיפול נמרץ" הן ישר התרחקו עם מבט מפוחד בעיניים . עליתי לחדר, לקחתי את הכסף שיש לי 150,000 דולר, כמה בגדים וירדתי עם תיק. פשוט ברחתי משם לאן שארצה ונתקלתי במישהו. זה היה מייקל. הוא רץ אחרי במהרה והשיג אותי תוך כמה דקות
" ניק, בואי אני אקח אותך הביתה" הוא סחב את התיק שלי, נכנסנו למכונית ושמרתי על שתיקה
שהגענו עליתי לחדרי במהירות רבה ,נעלתי את הדלת והתיישבתי על המיטה.