שומר הראש פרק 1- (לא מציאותי)
קמתי בפחד, לא ידעתי אם להסתובב לקול שפנה אלי או להמשיך כאילו כלום לא קרה… החלטתי להמשיך ולא להתייחס ואז הרגשתי ירד אוחזת בכתפי ומתוך לחץ התחלתי למלמל "אל תעשה לי כלום בבקשה" בחיים לא ממש יצאתי מהשכונה חוץ מבאוטו של אבא שלי
"זה בסדר אני לא יעשה לך כלום את יכולה להישאר רגועה" הילד השיב, הרמתי את הראש ומבטי הצטלב יחד עם המבט שלו יש לו עיניים כחול ירוק חיוך מושלם שיער חום ומרינס, שחום גבוה הוא היה בלי חולצה הגופיה שלו היית תלויה לו על הכתף, ראו לו את הקוביות והשרירים.. הוא היה נירא בסביבות ה-21 גדול, אבל חתיך.
"את בסדר? ראיתי שנפלת מהחומה" שאל והסתכל מוזר על החומה..
השבתי לו "כן אני בסדר.. תגיד אתה יודע אם אני ממשיכה משם לאיפה אני מגיעה?"
ציחקק ואמר "חדשה בסביבה?" לא ידעתי ממש מה להגיד אז זרמתי אם מה שהוא אמר "כן משהו כזה"
"יש לך משהו מיוחד לעשות? או שאת סתם מסתובבת" אמר את זה בחיוך כובש לא יכולתי שלא לחייך בחזרה "סתם מסתובבת להכיר את המקום" הוא לקח לי את ביד התקדם ואמר "אז עכשיו יש לך משהו מיוחד לעשות" חייכת והלכתי אייתו, הוא מושלם פעם ראשונה שהרגשתי כייף אם משהו אחר אפילו אם זה רק לחמש דקות.
"אז מה שמך?" אמר תוך כדי שהוא אוחז בידי ומתקדם..
"שליו" אמרתי במבוכה, אני אוהבת את שם שלי אני חושבת שהוא מיוחד אבל יש מעט אנשים שאומרים שזה לא שם שמתאים לנשים בחיים לא היה לי אכפת ממה שאחרים אומרים אבל הילד הזה כל כך כבש אותי שפחדתי שהוא לא יאהב את השם שלי
"שליו, לא שמעתי את השם הזה בחיים אבל שם מאוד יפה, לי קוראים עומרי" חייכתי שהוא אמר שהשם שלי יפה..
"אז עומרי לאין אתה לוקח אותי?" שאלתי בתקווה שזה יהיה מקום עם אנשים אני כל כך רוצה להכיר אנשים לא מתנשאים, שיאהבו את אותם דברים שאני אוהבת ולא כל כך היום מתי ללכת להסתפר, לעשות מניקור פדיקור וכל הדברים המטומטמים האלה.
"את מפה מהשכונה?" הסתכלתי על הרצפה והנהנתי עם הראש לחיוב, לא רציתי לשקר אבל אני לא רוצה שהוא יחשוב שאני מתנשאת בדיוק כמו שאר האנשים שאני ממש לא אוהבת להיות כמוהם.
"אז אני לוקח אותך להכיר את המקום שרוב אנשי השכונה מבלים בו, ואל תיבהלי מכל דבר שתראי שם" הוא חייך שוב את החיוך הכובש שלו והתקדם כשהוא אוחז עדיין בידיי ואני מתקדמת אחריו.. הגענו למקום זה היה מקום נטוש שכתוב על הקירות בגראפטי משפטים היו שם אנשים מהסוג של עומרי ועוד כמה אבל לא הצלחתי להוריד את העיניים מהמקום הזה, אני רגילה לראות את זה רק בטלוויזיה.
אני ועומרי התקדמו והרבה אנשים אמרו שלום לעומרי ושאלו אם אני חברה שלו… לפתע קלטתי את ירין אח שלי וישר רצתי בחוץ בטיל שלא ידעתי שאני יכולה לתת.
תגובות (3)
תמשיכיייייי
לא משהו.. קצת משעמם , יש מקום לשיפור –
בעיקר בהגהה ובכתיבה … אבל יפה .
תודה על הערה אנסה לשפר