חייבת לגלות פרק 2 – סיפורה של האמא:

אלכסנדרה הייתה רק בת 16 כאשר הביאה תינוקת לעולם. היא נפרדה ממוטי (בעזרתו הגיעה הילדה לעולם) בשל בגידה ונשארה לבדה כדי לגדל את התינוקת. הוריה של אלכסנדרה לא יכלו לעזור, הם היו כל כך עסוקים בעבודה ולא היה להם זמן לגדל תינוקת. לכן, אלכסנדרה הייתה בת יחידה.
לאחר חודש בלבד החליטה אלכסנדרה כי אינה יכולה לגדל את בתה ולכן מסרה את התינוקת לבית האומנה.
"תשמור עליה טוב" אמרה אלכסנדרה למנהל בית האומנה ודמעות הופיעו בעיניה, כאילו עומדות לזלוג על לחיה בכל רגע..
"תבטיח לי שתשמור עליה" היא אמרה והביטה במנהל בית האומנה בעצב.
"אני מבטיח" אמר המנהל ואלכסנדרה הלכה לדרכה.
במשך השבוע הראשון דאגה אלכסנדרה להגיע לבית האומנה כל יום על מנת להביט בבתה, היא דאגה שבתה רוצה לחזור בחזרה לאמה ופחדה שמא בתה לא מקבלת את היחס המגיע לה.
לאחר אותו שבוע המעיטה אלכסנדרה את הליכתה לבית האומנה והגיעה רק פעמיים בשבוע, יום שלישי ויום שישי. בשבוע השלישי ביום שלישי הגיעה אלכסנדרה לבית האומנה וגילתה כי התינוקת לא נמצאת שם, מישהו אימץ אותה.
אלכסנדרה הייתה מבולבלת, מצד אחד היא הייתה שמחה שמישהו אימץ את בתה אך מצד שני היא הייתה עצובה, עכשיו לא הייתה לה דרך לראות את בתה.
אלכסנדרה חזרה לביתה ועל פניה הופיעו דמעות, היא לא האמינה שהיא אכן מסרה את בתה למשפחה שהיא לא מכירה, היא לא ידעה איך המשפחה החדשה תתייחס לבתה ולא היה לה מושג האם בתה תהיה מאושרת.
במשך חצי השנה הראשונה מאז גילתה אלכסנדרה שמוטי בוגד בה אלכסנדרה חשבה רק על בתה, היא דאגה לה כל כך וכעסה על עצמה שנטשה את בתה. אך בחלוף חצי השנה קיבלה אלכסנדרה את המצב בקלות יותר, היא השלימה עם מעשיה ואמרה כי היא עשתה את המעשה הנכון.
למעשה, חזרה אלכסנדרה לשגרה של נערה רגילה בת 16.
ביום הולדתה ה-17 אלכסנדרה חזרה לחשוב על בתה, היא לא האמינה שבתה לא נמצאת כדי לחגוג עמה ושוב הופיעו דמעות על עיניה. אך הדבר עבר יום למחרת ואלכסנדרה שוב חזרה לשגרה.
מוטי, שהיה אז בכתתה של אלכסנדרה שאל לשלומה של התינוקת אך אלכסנדרה התעלמה ממנו לחלוטין.
הדבר קרה כמה פעמים עד שהחליט מוטי כי זכותו לראות את ילדתו ולכן הוא הזמין משטרה לביתה של אלכסנדרה.
"פתחי מיד את הדלת" דפקו השוטרים על דלת ביתה של אלכסנדרה.
"פתחי או שניכנס בכוח" הרימו השוטרים את קולם.
אמה של אלכסנדרה ניגשה אל הדלת ופתחה אותה.
"שלום, אתם מחפשים מישהו?" שאלה אמה של אלכסנדרה בתמימות.
"שמענו שיש כאן תינוקת ששייכת לילד הזה, הוא רוצה לראות אותה" אמרו השוטרים ודחפו במקצת את מוטי קדימה.
"אין כאן שום תינוקת" אמרה אמה של אלכסנדרה. השוטרים התעצבנו ונכנסו פנימה.
"היכן חדרה של…" אמרו השוטרים ומוטי המשיך את דבריהם "אלכסנדרה.. ככה קוראים לה".
"בסוף המסדרון ימינה, אבל מה אתם רוצים מבתי?" אמרה אמה.
השוטרים לא הגיבו ונכנסו לחדרה של אלכסנדרה.
"שלום" אמרה אלכסנדרה "מוטי?!" היא שאלה.
"אני רואה שאתם מכירים" אמר אחד השוטרים.
"כן מכירים, מוטי הוא הסיוט שלי" אמרה אלכסנדרה.
"טוב מספיק לשחק משחקים, איפה התינוקת??" שאל השוטר בעצבים.
"אין פה שום תינוקת" אמרה אלכסנדרה.
"אלכסנדרה איפה התינוקת?! את חושבת שיש לשוטרים זמן לשחק משחקים??" צעק מוטי.
"אני אומרת לכם אין פה שום תינוקת! מסרתי אותה לבית האומנה…" אמרה אלכסנדרה בקול והנמיכה את קולה לקראת הסוף.
"מסרתי אותה לבית האומנה" דמעות הופיעו על עיניה.
אמה של אלכסנדרה הגיעה לחדר וביקשה מהשוטרים להניח לבתה, היא אמרה כי היא תספר להם הכל. מוטי לא הסכים לעזוב ונשאר בחדר.
"מה זאת אומרת מסרת אותה לבית אומנה? זאת גם הבת שלי!" אמר מוטי.
"זאת הבת שלך? חתיכת בוגד עלוב איך אתה מעז בכלל לבוא לפה אחרי כל מה שעשית לי ולבוא אליי בדרישות??" התגברה אלכסנדרה על הבכי והגיבה לו.
"זה בכלל לא משנה מה את חושבת עליי, את לא יכולה למנוע ממני מלראות את הבת שלי!" צעק מוטי.
"היא עכשיו בבית האומנה?" הוא הנמיך את קולו ושאל.
"לא, היא אומצה" ענתה אלכסנדרה.
"אז את אומרת לי שאין לי סיכוי לדעת איפה בתי??" אמר מוטי וניסה לעצור את דמעותיו.
"זה הכל באשמתך, אם לא היית בוגד בי אז עם הזונה הזאת היום הילדה עוד הייתה אצלנו" אמרה אלכסנדרה.
"אה, אז זאת אשמתי שהילדה עכשיו נמצאת איפושהו בעולם נכון?! אני תמיד אשם!!" אמר מוטי.
"כן זאת אשמתך, אני לא יכולתי לגדל אותה לבד. עכשיו דיי, נמאסת, תסתלק מהבית שלי!" אמרה אלכסנדרה ודחפה את מוטי מחוץ לחדרה.
היא נעלה את הדלת והתחילה לבכות, היא נזכרה בחצי השנה הנוראית שעברה מאז הגיעה התינוקת לעולם.
ביום למחרת לא הגיעה אלכסנדרה לבית הספר וכך גם בכל השבוע, היא לא הייתה מסוגלת לראות את מוטי מולה.
לאחר שבוע זה עברה אלכסנדרה בית ספר על מנת לא להיתקל עוד במוטי, היא לא רצתה להיזכר שוב בתינוקת והחליטה להכחיש את קיומה.
כך עברו שנתיים, אלכסנדרה חיה את חייה כאילו מעולם לא הייתה בהריון.
לאחר שנתיים, בהגיעת אלכסנדרה לגיל 19 נהרגו הוריה בתאונת דרכים והיא נשארה לבדה.
עכשיו, לאלכסנדרה לא היה אף אדם בכדי שידאג לה.

-המשך יבוא!-