תהיית כתיבה
לבי דופק בכבדות,
נמצא במרכז חזי כאבן גדולה.
איני עוד יכולה להכיל את האבן,
התמימה והרכה
ומנגד הכבדה והנוקשה.
מנסה בכל כוחי לכתוב את רגשותיי,
כל מה שנותר, הוא רצף מילים חסרות תחושה.
האם המילים נובעות מהרגש,
או שמה הרגש נובע מן המילים?
איני יודעת. ואיני רוצה לדעת.
שני הדברים תלויים אחד בשני,
ובלעדיהם הכתיבה לא הייתה.
אני מניחה שבכל מילה יש רגש, ובכל רגש יש מילים-
זה מה שהופך אותנו ליותר אנושיים.
תגובות (3)
אחת הסיבות שאני אוהבת מילים – הרגש ^-^
5 שורות ראשונות – רעיון הורס כתוב מהמם
2 אחר כך – אוקיי מעביר נקודה.
2 אחר כך- רגע…… מה? זה די סותר. יוצא מהקשר. אבל שני בשוקות מהממות.
1 אחר כך- אמממ… למה? לא ברור.
2 אחר כך- נכון. מעלה נקודה.
1 אחר כך- לא. זה לא נכון. והשורה השמינית שלך אומרת שלמילים שאת כותבת אין תחושה. זה סותר.
שורה אחרונה- סיום יפה.
חחחחח תודה על חמשת השורות הראשונות!
הבנתי למה התכוונת. תודה שהערת. :)